לימוד יומי

כג

[מ: יז תשרי] [פ: כ תשרי]בגזירת עירין פתגמא ומאמר קדישין, חכמי המשנה עליהם־השלום, ששנו במשנתם: ״עשרה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם״, ״כי זה כל האדם״. ואף גם זאת היתה כל ירידתו בעולם הזה לצורך עליה זו, אשר אין עליה למעלה הימנה. כי שכינת עוזו אשר בגבהי מרומים, ו״השמים ושמי השמים לא יכלכלו״ אימתה – תשכון ותתגדל בתוך בני ישראל, כמו שכתוב: ״כי אני ה׳ שוכן בתוך בני ישראל״, על־ידי עסק התורה והמצות בעשרה דוקא, כמו שאמרו רבותינו־זכרונם־לברכה: ״אתיא תוך תוך כו׳״. ועל זה נאמר: ״בקרבך קדוש״, ו״אין דבר שבקדושה בפחות מעשרה״. ומשום הכי נמי, אצטריך להו לרבותינו־זכרונם־לברכה למילף מקרא: ״מנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה כו׳״. ואף גם זאת, לא מצאו לו סמך מן המקרא אלא לקביעת שכר בלבד, ליחיד לפי ערכו לפי [נוסח אחר: ולפי] ערך המרובים, אבל לענין השראת קדושת הקדוש־ברוך־הוא – אין לו ערך אליהם כלל.