א. "והצילו העדה את הרוצח מיד גואל הדם והשיבו אותו גו' אל עיר מקלטו גו' וישב בה עד מות הכהן הגדול גו'"א.
ובפרש"י עה"פ מביא שני טעמים לדין זה (דישיבת הרוצח בעיר מקלט "עד מות הכהן הגדול"):
א) שהואב (הכהן הגדול) בא להשרות שכינה בישראל ולהאריך ימיהםג והרוצח בא לסלק את השכינה מישראל ומקצר את ימי החיים, אינו כדאי שיהא לפני כהן גדול.
ב) לפי שהי' לו לכהן גדול להתפלל שלא תארע תקלה זו לישראל בחייוד.
וכתבו המפרשיםה, שלפירוש השני ברש"י — "לפי שהי' לו להתפלל כו'" — כוונת הכתוב "וישב בה עד מות הכהן הגדול" היא, ש"הכהן הגדול נענש. . על שלא התפלל"ו.
ולכאורה יש לתמוה: היכן מרומז בכתוב ודין "וישב בה עד מות הכהן הגדול" שיש כאן עונש על הכהן גדול? ומהו העונש לכהן גדולז בזה שהרוצח צריך לישב בעיר מקלטו עד מות הכהן הגדולח?!
בשפ"ח כ' דזה "דכתיב עד מות הכהן הגדול מגיד לך הכתוב שרוצח יאריך ימים אחר כהן הגדול לפי שכ"ג ימות מהרה ולמה, ומפרש לפי שהי' כו'".
ולכאורה פירושו צע"ג, כי בפשש"מ אין כאן משמעות שהרוצח יאריך ימים אחר כה"גט, דכוונת הכתוב "וישב בה עד מות הכהן הגדול" בפשטות היא רק להטיל חובה על הרוצח (להצלת נפשו) להשאר בעיר מקלטו עד מיתת הכה"ג, אבל אין זאת אומרת שהכהן גדול ימות קודם להרוצח, ועד שאפשר להיות גם להיפךי; ואדרבה — פשטות כוונת ה