לא הביט און ביעקב
א'י
עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש שענין כובד ראש הוא הנשמה שנק' ראש כנ"ל בענין לי ראש, וכתיב עוונותי עברו ראשי, וזהו שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי כו', והיינו מחמת שגם למטה בחי' הישראל של כל א' שרוי בצער מחמת כובד העונות ועון ביטול תורה כנגד כולם כי בחי' ישראל מתקשראן באורייתא, שע"י התורה ממשיכים אור א"ס בנש"י ולכן מחמת ביטול תורה בחי' הישראל שרוי בצער, וזהו בחי' כובד ראש ראשי כבד עלי, ובהתבוננו' זו יתחיל להתפלל ולהשיב נפשו לה' כנודע, רק בזמן בהמ"ק ביטל יוחנן כה"ג את המעוררים כו' כי ע"י הקרבן הי' נמשך גלוי אור א"ס במוחין עליונים כמ"ש במ"א, והנה בחי' שינה הנ"ל שבאדם שהוא העדר הגלוי בחי' כח מה שבנפשו הנק' ישראל לי ראש להיות בבחי' גילוי וביטול לה' כ"א הוא כישן מצד התגברות תאוות נה"ב (ועיי' בתניא פי"ט הלשון ויקץ כישן כו') זהו הגרמא ג"כ למעלה כן כנ"ל.
והנה ע"ז נתקן השופר לעורר מבחי' השינה, וכמ"ש הרמב"ם בהלכות תשובה פ"ג שתקיעת שופר רמז יש בו כלומר עורו ישנים משנתכם, ונרדמים הקיצו מתרדמתכם, וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה, וזכרו את בוראיכם, אלו השוכחים האמת בהבלי הזמן, ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם כו', יעזוב כל א' דרכו הרעה כו' יעו"ש, וגם עפ"י הקבלה יציבא מלתא שתקיעת שופר מעורר מבחי' השינה כמבואר בפע"ח באריכות, ולשונו ז"ל שכבר נתעורר המלאך ומזל האדם על ידי תפלות ותקיעות, וצריך להבין ענין השופר וענין התקיעות כיצד מעוררים בהם, כי הנה יש יראה חיצוניות ויראה פנימית פי' כי יכול האדם ליקח יראה מהעולם דהיינו מהשמים וארץ וכל אשר בהם שהם לבושי המלך שבתוכם מתלבש המלך כמשל מלך ב"ו שיראים ממנו וכשהוא ישן אין פחדו על בני אדם ובהקיצו משנתו אז נופל פחדו אף שלא ראו דבר חדש בהמלך אעפ"כ פחדו על בני אדם מחמת לבושיו ובגדיו כך שמים וארץ הם לבושים של הקב"ה, כמאמר אלביש שמים קדרות כו' ומהם יכול האדם ליקח יראה וזה נק' יראה חיצוניות, ויראה פנימית היא מחמת דכולא קמי' כלא חשיב שהשמים והארץ הם רק דיבור א' כאמור בדבר ה' שמים נעשו כו', וכמו דיבור האדם בעודו כלול במחשבתו כו', וזהו יראה פנימיות והחילוק שבין היראות הוא כי היראה חיצוניות יש עדיין בחירה באדם אף כשיבא למדרגת יראה פנימיות דהיינו לבחי' אין כמאמר והחכמה מאין תמצא, דהיינו שיתבטל נגדו ית' ושם אין בחירה לאדם כלל וצריך האדם לחבר היראה פנימית עם החיצוניות דהיינו להמשיך אלהות לעולם השפל מעולם העליון שהוא הפנימית, וזהו תקיעה פי' כמו התוקע (חייב משום בונה הנז' גבי שבת) דהיינו שיתקע א"ע מאד בעולם העליון כמו ותקעתיו יתד במקום נאמן וכן בלשון גמרא גזירה שמא יתקע דהיינו שיתחוב א"ע מאד במקום שלא יכול לזוז משם דהיינו שיתבטל הבחירה. וביאור הדבר יובן בהקדם מ"ש ע"פ מארז"ל ובמורא גדול זה גילוי שכינה כו', שב' מיני יראה הן יראה עילאה שמבחי' חכמה כח מ"ה שהיא נמשכת
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- במדבר כרך ג
- מזהה
- rh-crznagz7
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.