צב
שלד
ד"ג סע"ב. בזהר פ' חיי קל"ג רע"א. ס"פ וישלח דקע"ח ע"ב. פ' מקץ קצ"ג ע"ב. ובפי' הרמ"ז שם. שמות י"ח ב'. ויקרא די"ד ע"א:
(יא) ומכ"ז יש להעיר לענין מצה שנק' מיכלא דמהימנותא כי בליל פסח נק' ליל שמורים הוא הלילה הזה כו' יחוד העליון ע"ד אמת ואמונה:
ח בפרוח רשעים. בזהר ח"ב רכ"ג ב'. ק"כ א': פסוק ט' ואתה מרום ח"א קל"ג א':
יג צדיק כתמר יפרח. תענית ג'. כ"ה ב'. ב"ב ה' פ' ב'. רבות לך לך ר"פ מ"א. ר"פ תצוה. אמור פרשה ל' דף ר' ע"ד. במדבר ר"פ ג'. נשא ר"פ יו"ד. באסתר רבה בפסוק ויאמר לה המלך מה לך אסתר. וע' לקמן*:
צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגא. זח"ג פ' האזינו דרצ"ב סע"א. וימלוך תחתיו הדר. הדר ודאי כמ"ד פרי עץ הדר. ושם אשתי מהיטבאל. כמד"א כפות תמרים. וכתיב צדיק כתמר יפרח דאיהו דו"נ. והנה בחי' הדר הוא ג"כ בחי' יוסף שנק' יפה תואר ויפ"מ ושרשו מיסוד דא"ק כנזכר בד"ה למנצח על השמינית פ"ב. וזהו בחי' הדר שהוא מלך השמיני. ובביאור ע"פ ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך שיוסף הוא המתקן התהו לתיקון וז"ס בן פרת יוסף פורת אותיות תופר כו' שמחבר להיות התכללות ג' קוין וגם פרת לשון ריבוי כו' ועמ"ש באריכות בד"ה בן פורת בפי' אלה תולדות יעקב יוסף כי יעקב בריח התיכון מבריח מן הקצה עד הקצה בכתר עד מל'. אך שיהי' תולדות יעקב והוא היחוד העליון שיתחבר בי"ע ג"כ להיות בבחי' אצילות זהו ע"י יוסף כו'. וזהו וצדיק יסוד עולם. ולכן שורש יוסף מיסוד דא"ק ע"ד המגביהי המשפילי כו'. וע' בד"ה באתי לגני גבי אריתי מורי שכדי שיהי' השפעת החכ' למטה צ"ל ההמשכה בחכמה מלמעלה מהחכמה וכ"כ בד"ה והיה לכם לציצית. ויובן זה יותר עפמ"ש בד"ה לך לך בענין הה"א דאברהם כו' ועמ"ש בביאור חגרה בעוז מתניה. וע' בזהר פקודי דרמ"ב ע"א ע"ד ההפרש בין המשכן ובין המקדש עד"ז יובן ההפרש בין יעקב אע"פ שהוא בריח התיכון כו' מ"מ תולדות יעקב הוא ע"י יוסף. וזהו ענין לולב. כי הנה הסוכה זהו ע"י יעקב ויעקב נסע סכותה להמשיך המקיף עליון מהכתר והבינה על זו"נ. וזהו ענין בריח התיכון. וביוהכ"פ הוא מלמטה למעלה כמ"ש ע"פ כנשר יעיר כו' בדד ינחנו נשר רחמים בחי' יעקב אח"כ בסוכות נמשך מלמעלה למטה. אכן צ"ל אלה תולדות יעקב יוסף וזהו ע"י הלולב ומיניו צדיק כתמר יפרח כו'. מראהו כלבנון בחור כארזים זהו ענין כארז בלבנון. וזהו על הים נדמה כבחור. בחור גימט' רי"ו ויסע ויבא ויט. ומ"מ כלבנון כי קי"ס בעתיקא תליא:
(ב) ע' בפרד"ס ערך תמר. ובמא"א אות ת' סכ"ו תמא במרירות גם היסוד נק' תמר הוא ועטרתו דו"נ צדיק כתמר יפרח. ואאזמו"ר נ"ע פי' כי המרירות וההתבוננות על גודל ועוצם ריחוקו מהשם יתברך ע"ד מים תחתונים בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא כמו שהוא קדם מלכא קמיה כלא חשיב גם חשך לא יחשיך כו' והוא ענין ועלאת מ"ן של המצות. וזהו יריחו עיר התמרים יריחו בחי' ריח שהוא המצות ריח בגדי כו' ולכן מה התמר אין לו אלא לב אחד רצון אחד לאביו שבשמים. ועמ"ש בפי' כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד וע' בת"א פ' תצוה בד"ה זכור דעמלק. והנה דבש תמרים היינו ע"י אתהפכא מרירו למיתקא ואיך שייך בצדיק שהוא יסוד דז"א מים תחתונים י"ל כי פרסא מפסיק בין ע"ק לז"א שזהו ג"כ ענין יהי רקיע ויהי מבדיל כמ"ש בספד"צ. והמצות י"ל שזהו ענין השמחה שלאחר המרירות כמ"ש בת"א בד"ה ואתה תצוה:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- יהל אור על תהלים
- כרך
- יהל אור
- מזהה
- rh-af26z3y6
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.