פתח דבר
לפנינו מהדורה מורחבת של הספר "עבודת הקודש – אצל הרבי מליובאוויטוש".
הספר כולל כ-700 מענות שקבלתי מהרבי במשך השנים; בצירוף תצלום כתי"ק של כ-500 מהם.
אחרי ג' תמוז ה'תשנ"ד, לקחתי פסק זמן, להתבונן בתקופת השנים שעבדתי אצל הרבי, בהדרכה מפורטת, שהיתה בעיקר, על ידי הוראות מפורטות בכתב, או על ידי מענה בכתב לשאלותי, בכל פרט ופרט של עבודתי בקודש.
בחורף תשנ"ה הדפסתי חוברת צנועה של המענות האלו. לא הארכתי ברקע הדברים, ולא הרביתי להעתיק ממכתבי השאלות ששאלתי, ולא הרביתי בהצגת תצלומי כתי"ק של ההוראות, אלא התמקדתי במענות הקודש עצמם, בהוספת תמצית הדברים שעליהם בא מענה זה.
את החוברת הדפסתי במספר מצומצם של עותקים, שהרי כל מטרתה אינה אלא לעצמי ולחבריי הקרובים, שחשקה נפשם ללמוד מהדרכות הקודש שקבלתי במשך תקופת עבודתי זו.
מאז עברו כ"ח שנים, שבהם גדלה ההתעניינות במענות קודש אלו, ורבים מהם בקשוני להדפיסם מחדש.
א) מענות רבים שלא נכללו במהדורה הראשונה.
ג) תצלומי כתי"ק של מענות הקודש (אלו שנמסרו לי ונשמרו אצלי).
ד) פרטים רבים בביאור רקע הדברים.
שם הספר "עבודת הקודש", הוא על פי המענה שקבלתי בשבט תש"מ (לקמן פרק מו):
שלום דובער ב"ר ישראל יהודה ע"ה לוין
פתח דבר – להוצאת ה'תשנ"ה
עד ליום זה נדפסו 22 כרכי אגרות-קודש מאת כ"ק אדמו"ר הכ"מ, שבהם קרוב לתשעת אלפים אגרות שנכתבו על ידו, ועדיין לא הגענו אלא עד שנת תשכ"ג, כלומר 13 השנים הראשונות, מתוך 44 שנות נשיאותו.
לכאורה היה אפשר להסיק מכך, שעוד יבואו עשרות רבות של כרכי אגרות-קודש אדמו"ר הכ"מ, שנכתבו בקרוב לשלושים השנים הבאות. אבל באמת קשה לצפות ליותר מארבעה-חמשה כרכים נוספים.
הסיבה לכך, כי עיקרה של תקופת כתיבת אגרות קודש היתה ב-13 השנים הראשונות. וגם בהן רואים אנו המעטה קבועה בכמות מספר האגרות – מתחיל משנת תשי"ט ואילך. שינוי גדול יותר בכמות האגרות בא בשנת תשכ"ה, שנת האבילות אחרי אמו ע"ה. שינוי נוסף, בשנת תשכ"ט, שנת פטירת מזכירו הרב משה ליב ע"ה רוטשטיין. מעטות הן האגרות שנכתבו על ידי הרבי הכ"מ בעשרים וחמש שנותיו האחרונות, ביחס לאגרות שכתב בשנות נשיאותו הראשונות.
יחד עם המעטת מספר האגרות הנכתבות, התחילה אז תקופת כתיבת המענות לפתקאות: תיבה קבועה היתה מונחת במזכירות, לשם נהגו אנ"ש להניח את המכתבים אל הרבי הכ"מ. הרבי הכ"מ היה מקבל את חבילת המכתבים כמה פעמים ביום, ומשיב בכתי"ק על גבי המכתב בקיצור, ולפעמים היה מסתפק בהדגשת מלים שבמכתב השואל, שזה עצמו היה המענה.
הרבי הכ"מ לא רצה שכתב-ידו-הקדוש בעצמו יומסר לידי השואלים, כי אם שהמזכיר יעתיקו עבורם, או ימסור להם המענה בטלפון. ולכל היותר הרשו לשואל להעתיק בעצמו מהכתי"ק שע"ג מכתבו. בד"כ היה מחוסל המקור, כרצונו של הרבי הכ"מ, בדרך זו או אחרת. כך שלא נשאר במזכירות העתק מכל המענות האלו של הרבי הכ"מ, שנכתבו על גבי מאות אלפי הפתקאות והמכתבים שקיבל הרבי הכ"מ, במשך עשרים-שלשים השנים האחרונות.
יוצא מכלל זה היו הפתקאות בדברי תורה, השיחות ומאמרים שהיה מגיה, מענות לשאלות מערכת ההו"ל של השיחות ומאמרים או של שאר ספרי קה"ת, וכן לשאר מחלקות משרדיו, אלו היו בד"כ נמסרים במקורן לידי השואלים.
מענות אלו הנם אוצר בלום של הוראות בכל שטחי החיים ועסקנות הכלל, וכבר הודגשה בכמה הזדמנויות, החובה המוטלת עלינו, לאסוף לערוך ולפרסם את האוצר הבלום הזה, בדרך זו או אחרת.
את המענות האלו אי אפשר לפרסם בסדרה הרגילה של כרכי "אגרות-קודש", שהרי לא נכתבו בצורת מכתב, שתוכנו מובן מעצמו, כי אם בצורה של קטעי משפטים, הדגשת מילים במכתב השואל, וצירופם של שניהם. הדרך היחידה לפרסם מענות והוראות אלו היא, בצירוף למכתבי השאלה, ובהקדמת סקירת הנושא וביאור המשך הדברים.
זה קרוב לעשרים שנה שהנני עוסק בעריכה והו"ל ועומד בראש הספריה. במשך השנים האלו קבלתי כחמש מאות מענות בכתי"ק, בכל שטחי עבודת הקודש שהוטלה עלי, בין בעריכת הקובץ יגדיל תורה, סדרת האגרות-קודש ושאר הספרים, בין בניהול הספריה ועריכת הקטלוג, בניית הספריה, משפט הספרים, השליחות לרוסיה ועוד. כמעט כולם נמצאים אצלי במקורם. רובם יש בהם תוכן כללי, שיש ללמוד מהם על גישת הרבי הכ"מ לשאלות שונות בתחומים שונים.
בספר זה נלקטו מענות אלו, וכאמור לעיל, בהקדמת תוכן השאלות וסקירת הנושא. וכדי להקל על הקורא, נחלקו המענות לנושאים, לפרקים ופרקי משנה, כאשר בכל נושא באה סקירת המשך הדברים, בין מענה אחד למשנהו.
שלום דובער ב"ר ישראל יהודה שי' לוין
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור