ס. אגרות-קודש אדמו"ר זי"ע ח"ד ואילך
האגרות שנדפסו בשלשת הכרכים הראשונים הן מהתקופה שלפני נשיאות כ"ק אדמו"ר. קבלתי אותן מאספים שונים, ובעיקר ממה שנמסר לי על ידי הרבי, ממה שהיה בהיכל קדשו ובביתו.
האגרות שנדפסו מכרך הרביעי ואילך, הן מהתקופה שלאחרי קבלת הנשיאות. אגרות אלו היו מונחים בארכיון, יחד עם מכתבי השאלות, תחת פיקוח המזכיר הרה"ת ר' שלום מענדל סימפסון.
לפני שהוא היה מוסר את האגרות לעריכה, היה מצלם אותן, ומוחק מתוכן את כל מה שהיה לו אופי אישי, או מה שקשור לעניני מחלוקת. ובחלק מהן היה מוחק את שם הנמען.
בי"ד סיון כתב הרש"מ סימפסון לרבי:
מוסגר פה עוד העתקות משנת תש"י.
בנוגע לכמה מכתבים משנת תש"י ולהלן, ישנם כמה מהם שקשורים בענינים פרטים ביותר, או בעניני מחלוקת במוסדות או באנשים פרטים וכו', ויש בהמכתבים הנ"ל גם עניני הוראה וכו', נוסף על הענין הפרטי, ומתוצאה מעניני פרטי. מוסגר פה חבילה קטנה ממכתבים מסוג זה.
והשאלה אם להכניס מכתבים אלו בכדי להדפיס. באפשר להסיר השמות, או לא להכניסם כלל.
(להסיר השמות), ולהשמיט הענין שאינו מתאים.
וכשהכין חבילת אגרות תשי"א, כתב:
כמו בפעמים הקודמות, הנני בזה מצרף העתקות ממכתבי כ"ק אדמו"ר שליט"א משנת תשי"א (רק חלק) – כמובן בכמה מכתבים הוצאתי השם של מקבל המכתב, וגם בפנים המכתב עשיתי כנ"ל.
ויתן השי"ת שיהי' לרצון, ונוכל להמשיך בזה בהקדם, בכדי להדפיס הנ"ל.
כשמסר חבילה נוספת של אגרות תשי"א, כתב:
מוסגר בזה המשך העתקות ממכתבי כ"ק אד"ש משנת תשי"א – וכהקודמים – שהוצאנו השמות של כמה מכתבים – ובפרט ענינים פרטים וכו'.
למסור להעורכים ומו[ציאים] ל[אור] שי', והזירוז בכ[ל] ז[ה] ישובח.
כיון שגם אני לא הייתי רואה את שם הנמען ואת האגרת בשלימותה, היתה קשה עבורי עבודת העריכה, ובר"ח מנ"א כתבתי:
כבר עברו כמה שבועות מאז סיימתי עריכת ח"ג של אגרות-קודש אדמו"ר שליט"א. במשך זמן זה התעסקתי בעריכת ספרי התולדות ועוד.
הכרך הרביעי יכלול, לפי התוכנית, את אגרות שנת תשי"א. אצלי מצוי חלק קטן מאגרות שנה זו. חלק הארי של אגרות שנה זו נמצא בארכיון. שאלתי אודותם ואמרו לי שכבר צילמו אותם מהארכיון, אך עדיין לא עברו עליהם כדי להשמיט השמות והקטעים הפרטיים, וזה יקח עוד משך זמן.
יש אם כן שתי אפשרויות: א) שאקבל את הצילומים כמו שהם ואתחיל לעבוד עליהם (כולל השמטת הקטעים הנ"ל). ב) שאמשיך לעבוד על ספרי התולדות וכיו"ב, עד שתוגמר עבודת מיון צילומי המכתבים.
כעבור כמה ימים, מסר לי הרבי את חבילת המכתבים, וכתב:
הריני רואה חובה לעצמי להודיע, שלענ"ד, הסדר החדש שנקבע להכנת המכתבים לעריכת האגרות-קודש, בהכרח ישפיע על טיב אפשרות העריכה, למרות המאמצים שלי, מהסיבות דלהלן...
והמשכתי ופרטתי את כל הקשיים בעבודת עריכה על חומר שהוא כבר מצונזר, שלפעמים איני מבין במה המדובר, ואיני יכול לבאר התוכן בהערות שבשולי הגליון.
בכ[ל] הנ"ל יתדבר עם הררש"מ שי' סימפסון.
עדיין לא קבלתי אלא חלק מאגרות תשי"א.
באותה שעה (י"ז מנ"א) מסר הרש"מ לרבי חבילה נוספת של אגרות תשי"א, וכתב:
מוסג"ב העתקות ממכתבי כ"ק אד"ש משנת תשי"א, וזהו הסיום משנת תשי"א.
יש הערות מהרשד"ב שי' לוין, ובקשתיו שיתדברו ביניהם.
אחרי שיחה מפורטת שהיתה לי עם הרש"מ סימפסון, כתב הרש"מ סימפסון לרבי:
עפ"י הוראת כ"ק אד"ש דברתי עם ר' שלום דובער שי' לוין, והסברתי לו שאין אפשר לי ליתן לו כל המכתבים ביחד עם המענות (ההעתקות), ובפרט משנת תשי"א והלאה – ולהיות שעלי האחריות של הפייל, ומשנת תשי"א ישנם כמה וכמה ענינים פרטיים שכתבו לכ"ק אד"ש, ואין לי רשות ליתן הנ"ל.
כיון שלא היתה כאן שאלה, רק הודעה, השיב לו הרבי:
שוב פנה שוב הרש"מ סימפסון לרבי בשאלה, באד"ח אלול:
אין ברצוני ח"ו להטריח כ"ק אדמו"ר שליט"א בכל פעם ופעם בשאלות בנוגע להאגרות כו'.
אבל להיות שמקבל אני בקשות מרשד"ב שי' לוין – ובהוספה המכתב המוסגר בזה – וכמובן שאני בעצמי כבר אמרתי שאין ברשותי ליתן לו מכתבים מהכותבים וכו'.
על כן שאלתי לקבל הוראות כ"ק אד"ש בכלל בנתינת מכתבים מהכותבים כאלה שמבקש, ובפרט בענין מכתב המצורף בזה, שבוודאי יבקש עוד להבא – איך להתנהג בזה.
(2) ובמילא אם מותר ע[ל] פ[י] שו"ע, למלאות בקשתו.
על פי הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א דברתי בארוכה ובפרטיות עם מוהרש"מ שי' סימפסון בדבר ארכיון המכתבים. ונקודת תוכן השיחה, הסברת הסיבות שלא אוכל לערוך את האגרות באופן שערכתי הכרכים הקודמים, מבלי שתינתן לי גישה חפשית לבדוק בארכיון עצמו (חלק מהסבות כבר כתבתי במכתבי הקודם אל כ"ק אדמו"ר שליט"א).
אינו מובן כלל איך מותר (מוהרש"מ שי') ליתן (גישה חפשית) כשכותב המכתב (או כיו[צא] ב[זה]) אסר זה?!
ועל מה שכתבתי "לערוך את האגרות באופן שערכתי הכרכים הקודמים" השיב:
באם יתמעטו ההערות אי אפשר להו[ציא] ל[אור] המכ[תבים]?
הכנתי כך את הכרך הרביעי, אבל לא נרגעתי, ובצום גדלי' כתבתי פעם נוספת:
סוף כל סוף סיימתי עריכת הכרך הרביעי. ובקשר לכרך החמישי אני שואל שוב:
אולי אפשר, שאלו המכתבים שנמסרים לי להדפיס אקבלם במילואם, כדי שאוכל לקבוע בעת העריכה איזה קטעים ואיזה שמות להשמיט...
בכל אופן מחובתי להודיע, שהעבודה הזאת נעשית על ידי לאחרונה באופן כפיה, שאני כופה את עצמי לעבודה זו, וזה גורם לטמטום הלב.
ואבקש ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א שאוכל לעמוד בכל הנ"ל ובהצלחה.
והרבי השיב על הבשורה שבשורה הראשונה:
וגודל ת"ח ודבר בעתו וכו' וא[ין] צ[ריך] לחכות על הגהתי כו' (שאין הזמ[ן] ג[רמא] כלל) כי הזמ[ן] ג[רמא] להוסיף בחזקתו שיו[ציא] ל[אור] דבר מתוקן וכו'.
וכך המשכתי בעריכת שאר הכרכים, כאשר בכל כרך היה הרבי מקבל את חבילת המכתבים המצונזרת, ומוסרה לי לעריכה.
בנוסף למכתבים שקבלתי מארכיון המזכירות, קבלתי המון מכתבים שנאספו אצל הנמענים, ומובן שבכל הנ"ל נזהרתי שלא להדפיס מכתבים של מחלוקת או שמישהו יכול להפגע ממנו.
באדר"ח אלול תשמ"ט שאלתי בקשר לאגרת מסויימת אם כדאי להדפיסה, שמישהו יכול להפגע מהתוכן שבו. והרבי השיב:
בכל ספק בכיו"ב – שב וא[ל] ת[עשה] עדיף.
לפי הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א לפני כמה שבועות, באם ספק אם להדפיס איזה מכתב ואי אפשר להחליט – או לשאול כ"ק אד"ש בזה.
מוסג"ב איזה מכתבים להשלמת שנת תשי"ד, והשאלה אם להדפיסם בהאגרות קודש או לא (להיות ששד"ב שי' לוין עדיין באמצע העבודה).
(לא להדפיסם) ולכן מוחזר, שיהי' בארכיון שאצלו.
באחד הימים מסר עבורי העתק המזכירות מאגרת כ"ג שבט תשל"ד אל מוהרש"י זוין, וכתב מעבר לדף:
למעשה עדיין לא נדפסו אז אגרות שנת תשל"ד, עד שנת תשס"ח, שאז נדפסה אגרת זו בחלק כט (אגרת יא'סה).
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור