נט"י לטיבולו במשקה משום נקיות
בשוע"ר סי' קנח סי"ג: "שלהאומרים שדבר שטיבולו במשקה אין צריך נטילת ידים כלל בזמן הזה ה"ז כאלו נוטל לנקיות בעלמא". ומצויין על הגליון בדפוס ראשון: "ט"ז".
אמנם בדפוסים המאוחרים יותר חיפשו ולא מצאו דבר זה בט"ז, על כן השמיטו את הציון לט"ז וכתבו במקומו "מ"א ס"ק י"ב י"ג". וכ"ה גם במ"מ וציונים של הרב מאנגעל שליט"א.
ואני תמה תמה אקרא, שהרי דבר זה לא נזכר כלל לא במ"א ס"ק יב ולא במ"א ס"ק יג כ"א בט"ז ס"ק ו, שכותב: "נטילה בלא ברכה, שאינו אלא משום נקיות" - לדעת האומרים שא"צ בימינו נט"י לטיבולו במשקה.
ויתירה מזו נפלאתי על מהדורת עוז והדר של שוע"ר, שהם תיקנו לפי הדפוס הראשון, והעתיקו משניהם מבלי לבדוק במקור, ועשו תערובת של שני הציונים, וכתבו: "ט"ז מ"א ס"ק י"ב י"ג".
ולגופו של דבר, מציין הט"ז למקור הדברים האלו לרבנו ירוחם (נתיב טז סוף ח"ו. הובא בב"י ד"ה וכתב רבנו ירוחם) שכותב כן בדעת התוס' "ויש מפרשים שאינו אלא משום נקיות ואין מברכין עליהם". והכוונה היא לדעת התוס' פסחים קטו, א ד"ה כל, ושם ע"ב ד"ה אסוחי, שכתבו לענין נטילה ראשונה בליל הסדר, לכרפס הטבול במשקה "נטילה ראשונה לא היתה לשם קדושה".
ואע"פ שבתוס' הנ"ל לא מפורש שהנטילה הזאת היא לשם נקיות, ואדרבא מפורש שם "ונראה דנטילה דהכא לא משום קדושה ונקיות". מ"מ מוכרחים לאמר כן לדעתם, שמה שאנו נוטלים ידינו לטיבולו במשקה אינו אלא משום נקיות, דאי לאו הכי אמרינן (חולין קו, א) "כל הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח", וכתבו ע"ז התוס' חגיגה יח, ב ד"ה הנוטל "התם משום נקיות הוי". ועפי"ז כתב בהגהת סמ"ק סי' קפא (גבי נט"י לפירות נגובים) "אבל ליטול ידים דרך נקיות אין לחוש". וכן נפסק בשוע"ר שם סי"א. ומזה למד רבנו ירוחם (שהובא בט"ז), שגם מה שאנו נוטלים ידינו לטיבולו במשקה, לדעת התוס' הוא משום נקיות. וזהו המקור לדברי רבנו כאן.
* * *
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור