דובר שלום
מים שנשתנו מחמת יין ושכר
מים שנשתנו מחמת יין ושכר
בשוע"ר סי' קס ס"א: "מים שנשתנו מראיהם בין מחמת מקומם בין מחמת דבר שנפל לתוכן כגון שנפל לתוכן דיו או קומוס או יין ושכר ושינו מראיהן פסולים לנטילת ידים".
ההלכה היסודית מבוארת במשנה פ"ק דידים מ"ג ובטור ושו"ע ס"א, אמנם רבנו מוסיף כאן, שכן הדין גם אם נפלו לתוך המים "יין ושכר", וע"ז לא צויין על הגליון שום מקור.
במ"מ וציונים צויין ע"ז: "ע' מ"א סק"א". אמנם לא מצאתי שום מאומה מדין זה, כ"א בסוף ס"ק ב "דאם נפל יין לתוך המים נפסלו בשינוי מראה". ועדיין לא נרמז כאן שום מקור לדין נפל שכר למים.
הלכה זו כתב רבנו הזקן גם בסדר נט"י לסעודה ס"ז: "שנפל לתוכם יין או שכר". ובשם הגדולים שם כתב: "לפי דעת ראב"ד והרא"ש". והכוונה היא לדעת הראב"ד והרא"ש דלקמן בשוע"ר סט"ו: "יש אומרים שאין נטילת ידים אלא במים ולא בשאר משקין ומי פירות". ומצויין על הגליון שם ראב"ד (תמים דעים סוף סס"ו. הובא בתורת הבית הארוך בית ו שער ב) ורא"ש (ברכות פ"ג סל"א). ורוצה לומר בזה (בעל שם הגדולים) שרק לדעת הפוסלים נט"י ביין (רש"י המובא בשוע"ר שם) ובמי פירות (ראב"ד ורא"ש הנ"ל), יש מקום לפסול גם המים שנפלו לתוכם יין ושכר.
בתורת מנחם שם כתב: "לברר רא"ש ברכות פ' אלו דברים, ראב"ד תמים דעים". ובשוה"ג שם נתחבטו בציונים אלו. אמנם לא מובן כלל מה שהועתק שם מתמים דעים שם "מים ראשונים אם הדיח בהם את הכלים פסולים ... נפל בתוכו יין ושינה את מראיו ... אפי' הדיח בו סלים ... פסולים לידים", והוא ציטוט מעוות, שכתוב שם ההיפך ממש: "כי המקוה שנפל בתוכו יין ושינה את מראיו פסלו ואילו לידים אפי' היין כשר ליטול ממנו". ואזיל לשיטתו שכותב בסוף אותו סי': "מים ראשונים אין השמן ושאר משקין מטהרים את הידים ... יין שהוא כשר לנטילת ידים יותר משאר משקין ... ושאר מיני פירות אין עליהם תורת משקה לענין הכשר". וברור כחמה שמ"ש כאן בשם הגדולים שהוא לדעת הראב"ד והרא"ש קאי על שכר ולא (רק) על יין.
אמנם עדיין קשה, שבזה לא ביאר בעל שם הגדולים שום מקור לדברי רבנו הזקן (רק כתב להוכיח שהוא לדעת האוסרים לקמן סט"ו), ומהו א"כ המקור לדברי רבנו אלה, שאם נפל שכר למים ושינוי מראיו נפסלו המים מנט"י.
גם יוקשה על מה שכתב בשם הגדולים הנ"ל, ממה שפסק רבנו הזקן לקמן שם (אף לדעת הפוסלים נט"י במי פירות ויין): "אבל במי דבש (שקורין מע"ד) ושכר נוטלין [מהן לידים] שהרי עיקרן מים ואע"פ שנשתנו מראיהם אין לחוש כיון שנשתנו לעילוי" (והמקור לזה הוא בתוס' עירובין כט, ב ד"ה הכא, לענין שכר, וברמ"א סי"ב). וכן כותב רבנו בסדר נט"י לסעודה ס"ח. וא"כ יוקשה איך כותב רבנו כאן שגם כשנפל שכר למים נפסלו המים מנט"י - אעפ"י שהשכר עצמו כשר לנט"י.
ועכצ"ל, דהלכה זו היא אפילו לדעת המכשירים יין ומי פירות לנט"י, ושאני הכא שנפל לתוך המים יין או שכר ונשתנה מראיהם והשינוי הוא לגריעותא ולא לעילוי.
אמנם עדיין לא מצאנו מקור לדברים האלו, והרי רבנו הזקן אינו רגיל לכתוב חידושי הלכות שלא מצא בפוסקים שקדמו לו, ומצוה לברר מקחו של צדיק.
* * *
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- דובר שלום
- מזהה
- rh-4ckb3e49
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.