זמן התחלת חיבור השלחן ערוך ע"י רבנו הזקן
ב"הקדמת הרבנים בני הגאון המחבר ז"ל":
"מאת ה' היתה לו זאת שהורהו בדרכיו לילך באור ה' לכתת רגליו ולעלות לפני ולפנים להיכל קדשו של האי סבא קדישא אור עולם מופת הדור הגאון האלהי החריף מו"ר דוב בער נ"ע מ"מ דק"ק מיזעריטש אשר רוח ה' הופיע עליו כנודע וכמפורסם ... ובעודו עומד לפני ה' שם נתעורר רוח קדשו של מור"ו סבא קדישא הנ"ל כיד ה' עליו השכיל ומשמיא אסכימו ... על ידי' דהרב הקדוש הנ"ל לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלהים בו להבין ולהורות הלכה ברורה מתון ומסיק אליבא דהלכתא הלכות בטעמיהן, לעשות מלאכה זו על סדר הש"ע או"ח ויו"ד שהן הדינים הנצרכים שלהן מצוות קדימה על השאר ולסדר כל פסקי דינים הבאים בש"ע ובכל האחרונים בלשון צח ומילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל אשר בו בזמנו היה מלא וגדוש מים התלמוד והפוסקים והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש".
ועל תקופת התחלת עריכת השלחן ערוך מוסיפים הם לספר באותה הקדמה:
"והיתה התחלתו בהיותו יושב בשבת תחכמוני במקום תחנות של הרב הקדוש הנ"ל שם הואיל באר את התורה בהלכות ציצית והלכות פסח ושניהם נגמרו שמה עד בואם שמה הני תרי צנתרי דדהבא שבת אחים יחד הגאונים המפורסמים קדושי עליון עמודי עולם הרב מוהר"ר שמעלקא ואחיו הרב מ"ו פנחס נ"ע טרם נסיעתם על כסא הרבנות למדינות אשכנז לק' נ"ש וק' פ"פ דמיין והי' לנגד עיניהם כתבי אאמו"ר בשני ההלכות הנ"ל וקלסוהו ושבחוהו עד למאד מאד ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר לך נאה ויאה וזכות התור' יעמוד לך ולזרעך ולכל ישראל, ובמיעוט שנים ב' נגמר זה החיבור על או"ח".
מפורש כאן שתחלת וסיום עריכת שני הלכות אלו היו "בהיותו יושב בשבת תחכמוני במקום תחנות של הרב הקדוש הנ"ל" אך לא נתפרש המועד המדויק, רק אשר הל' ציצית ופסח "נגמרו שמה עד בואם שמה הני תרי צנתרי דדהבא ... טרם נסיעתם על כסא הרבנות למדינות אשכנז".
מ. טייטלבוים הוכיח מהדברים האלה בספרו "הרב מלאדי" ע' 252, שכ"ק אדמו"ר הזקן ערך את הל' ציצית ופסח בקיץ תקל"א. וכבר הארכתי בזה ב"הערות הת' ואנ"ש" נ.י. גליון מו ע' יב-ד. ועוד הוסיף ע"ז הרי"ש שי' צירקינד בקובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' ה' ע' ט-י, והר"י שי' מונדשיין ב"ספרי ההלכה של אדה"ז ע' ט', ומסיים שם "ועדיין לא עלה דבר מוחלט, מוסכם ומקובל על דעת הכל". אע"פ שמפורש בהקדמה שהיה זה "טרם נסיעתם על כסא הרבנות למדינות אשכנז", נדחקתי שם לפרש שאפשר דהיינו זמן מופלג לפני נסיעתם. אך שוב נראה לי שזה דוחק, וריהטא דלישנא מורה ש"טרם נסיעתם" היינו בסמיכות לנסיעתם, היינו בין בחירתם לכהן ברבנות העיירות פפד"מ וניקלשבורג ובין נסיעתם לשם. וכן מובא גם בסיפורי תולדותיהם (שמן הטוב ע' 86):
"האחים הק' הרר"ש והרר"פ בעל הפלאה זצ"ל נתבקשו יחד על כסא הרבנות בק"ק פ"פ-דמיין וק"ק נ"ש ... והסכימו ביניהם לנסוע להמגיד דמעזעריטש ... בעת שהביאו להרב בעל הפלאה את הכתב כנסות מעיר פפד"מ שמקבלים אותו לאב"ד לשם, לא רצה לנסוע לשם עד שישאל תחלה בעצת קדשו של רבו הק' הר"ר בער ז"ל".
נשתדל לצמצם עתה את זמן נסיעתם זו, ועי"ז לברר את זמן שהות כ"ק אדמו"ר הזקן שם וגם את זמן עריכת הל' ציצית ופסח שבשלחן ערוך שלו:
טייטלבוים שם מסתמך בתאריך תקל"א על דברי הר"מ הלוי הורוויץ בספרו "רבני פרנקפורט" [הציטוטים דלקמן הם ע"פ מהדורתו העברית, ירושלים תשל"ב] ע' 148 הכותב ש"בסוף שנת 1771 הוא נכנס לכהונתו בפרנקפורט". הוא לא מציין שם מקור לדיוק תאריך זה, רק שהאישור הסופי היה במשך שנת 1772.
לפני זה מביא (שם ע' 143) מפנקס הקהל, ש"באביב שנת 1771 הועלתה בחירת הרב על סדר יומה של ישיבת הועד ... רשימת המועמדים: ר' שמלקי הורוויץ ... אחיו ר' פינחס ... בהצבעה בין אלה נבחר ר' פינחס". מכך למד שבסוף שנת 1771 הוא נכנס לכהונתו, היינו בתחלת חורף תקל"ב.
אם זוהי אמנם ההוכחה היחידה, לא ידוע לנו עדיין אם היה זה בדיוק אז, או אולי לא נסע לשם עד לקיץ הבא.
אמנם תאריך זה מתאשר גם מההספד שנשא עליו בנו לאחר פטירתו בכ"ד תמוז תקס"ה, ונדפס בספרו לחמי תודה ושם (קפב,ג) כותב "שהרביץ כאן תורתו זה יותר מל"ג שנה". מדיוק לשונו "יותר מל"ג שנה" ופחות מל"ד שנה, נמצינו למדים שתחלת כהונתו ברבנות פרנקפורט היתה אחרי קיץ תקל"א ולפני קיץ תקל"ב.
שוב נודע לנו זמנה המדויק של נסיעתם לאשכנז מתוך הסכמת בעל ההפלאה לס' תוצאות חיים (מה"ר חיים באסקאוויץ, זאלקווא תקל"ב), שבה כותב: "בהיותי פה ק"ק בראד ... היום יום ד' ט"ו חשוון תקל"ב לפ"ק. הק' פנחס הלוי איש הורוויץ".
שהיה זו בבראד היתה בדרך נסיעתו על כסא הרבנות בפפד"מ, כמובא בסיפורים (שמן הטוב ע' 87) "כאשר נתקבל לאב לפפד"מ ונסע דרך בראד ובא לבראד על שבת". א"כ נודע לנו מכאן שיצא מוואהלין מיד אחר חודש החגים תקל"ב. בט"ו חשון היה בדרכו בבראד ואח"כ הגיע לפפד"מ.
ליתר דיוק מובא בקובץ בית אהרן וישראל גליון נא ע' קמ הערה 36, מפנקס קהלת פרנקפורט, ש"בא לפפד"מ בכ"ו טבת תקל"ב".
זמן נסיעת האחים הקדושים אל המגיד ממעזריטש היה לפני נסיעתם לכהן ברבנות, אך גם זה בודאי לא לפני אמצע קיץ תקל"א, שהרי באביב תקל"א עדיין היו שני האחים הקדושים מועמדים לרבנות פפד"מ. הועד בחר באח הצעיר הר"פ בעל ההפלאה. אחר כך בחרה קהלת ניקלשבורג באח המבוגר הר"ש שמעלקע. רק אחרי שקיבלו שני האחים את ההזמנות האלו באו להתייעץ ולקבל ברכת הרב המגיד. לפי תנאי הזמנים ההם בודאי לא נגמר כל זה לפני סוף הקיץ. וא"כ נודע לנו מכך שהם ביקרו בראוונא (שם גר אז הרב המגיד) בשלהי קיץ תקל"א או בתשרי תקל"ב1.
אחרי שביררנו את זמן ביקור שני האחים הקדושים בראוונא, נחזור לזמן חיבור השלחן ערוך ע"י כ"ק אדמו"ר הזקן, שלפי האמור לעיל נודע לנו שמ"ש בהקדמה בקשר לחיבור הל' ציצית ופסח "והיתה התחלתו בהיותו יושב בשבת תחכמוני ... ושניהם נגמרו שמה", לא היה זה אלא במשך קיץ תקל"א. אחרי גמר חיבור הלכות אלו - בשלהי קיץ תקל"א או בתשרי תקל"ב, באו לשם האחים הקדושים, ראו את חיבורו של כ"ק אדמו"ר הזקן "וקלסוהו ושבחוהו עד למאד מאד ואמרו לו חזק והתחזק לברך אל המוגמר לך נאה ויאה".
את פגישתם זו והדברים בשבח השלחן-ערוך מרמז כ"ק אדמו"ר הזקן באגרת שכתב אל הרה"ק ר' פנחס בעל ההפלאה (אג"ק שלו אגרת מח):
"רחב לבבי בהעלותי על לבי חבה יתירה הנודעת לי ממר, שהוא רבא דעמי' שי', מימי קדם בק"ק מיזעריטש וק"ק ראוונא, ונמניתי במנין שלו וזכיתי לקבל ברכתו סלה מדי שבת בשבתו".
נזכרת כאן גם פגישתם במיזעריטש לפני כן, אולם הפגישה בראוונא הנזכרת, לא יכולה להיות כי אם זו שבשלהי שנת תקל"א או בחודש תשרי תקל"ב, כאשר, הוא עם אחיו הקדוש ר' שמעלקא, קילסו ושיבחו את חיבור השלחן ערוך של כ"ק אדמו"ר הזקן [ומ"ש כ"ק אדמו"ר שליט"א בכ"מ שהל' פסח וציצית נגמרו במעזריטש, ראה מ"ש הר"י מונדשיין ב"ספרי ההלכה של אדה"ז ע' ט הערה 5].
נודע לנו אם כן שבחודש תשרי תקל"ב כבר הספיק כ"ק אדמו"ר הזקן לסיים את עריכתן הראשונה של הלכות ציצית ופסח. אח"כ המשיך לערוך את שאר הלכות או"ח, "ובמיעוט שנים ב' נגמר זה החיבור על או"ח". מותר לנו לשער לפי זה, שאת הל' ציצית ופסח ערך במשך רובה של שנת תקל"א ואת שאר חלקי או"ח (שהם מרובים יותר מהל' ציצית ופסח) ערך במשך שנת תקל"ב ואולי אף בחלק משנת תקל"ג.
כבר הארכתי להוכיח במבוא לס' תולדות חב"ד בארה"ק ע' 71-81, שבמשך חורף תקל"ב שהה כ"ק אדמו"ר הזקן יחד עם הרה"ק הרמ"מ מוויטבסק בווילנא בנסיון להפגש עם הגר"א ולא עלתה בידם, הם שהו שם במרבית החורף, כנראה מלשון ה"זמיר עריצים" הנזכר במבוא הנ"ל "לא ראה פני הגאון בכל החורף הנ"ל". משם נסע כ"ק אדמו"ר הזקן עם הרה"ק הר"א מקאליסק לשקלאב, לויכוח עם המתנגדים אשר שם. כ"ז נמשך עד סוף חורף תקל"ב, שאז נסעו שניהם יחד אל הרב המגיד בראוונא, שם (ואח"כ באניפולי) נשאר כ"ק אדמו"ר הזקן עד להסתלקות הרב המגיד בי"ט כסלו תקל"ג.
על פי האמור לעיל, שכ"ק אדמו"ר הזקן המשיך בחיבור השלחן ערוך או"ח "במיעוט שנים ב'", צריכים אנו לומר, שהמשך חיבור השלחן ערוך שלו היה במשך שהותו בווילנא בחורף תקל"ב ובמשך שהותו בראוונא במשך קיץ תקל"ב. ומותר א"כ לשער, שעריכת השלחן ערוך חלק או"ח נסתיימה לראשונה בסמיכות להסתלקות המגיד ממעזריטש, בי"ט כסלו תקל"ג.
במשך תקופת חיבור השלחן ערוך (בשנים תקל"א-ב) היה דן רבנו בהלכות לפני הרב המגיד ממעזריטש, כפי שמזכיר בתשובתו (סי' יד):
"והנה פלפול זה כו' היה בקיץ תקל"ב בהיותי בבית אדמו"ר רבנו הגדול הגאון המפורסם מוהר"ר דוב בער נ"ע בק"ק ראוונא, והסכימו דעתו הקדושה דדי בכך".
* * *
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור