ל"ג בעומר, שיחה בעת הפאראד תש״מ

תוכן ענינים

• שיחה א: הכנס מדגיש את ההתאחדות בין המשתתפים ובעם ישראל בכל; כשם שבגאולת מצרים "הם הכירוהו תחלה, כך בגאולה זו - "והשיב לב אבות על (ידי) בנים. (ס"א)
• שיחה ב: הכנס קשור, בהשגחה פרטית, עם יום שמחתו של רשב"י שגילה את מעלת ישראל במאמרו - "כל מקום שגלו שכינה עמהם" וההוראה - גם בזמן הגלות יש לקיים תורה ומצוות ולא להתפעל מההפרעות, שהרי שכינה עמהם" ולגבי רשב"י לא נחרב בית המקדש (הרוחני); הדגשה נוספת בכך ע"פ מאמר רז"ל "ושכנתי בתוכם" - בתוך כאו"א, ובכך שלכאו"א ניתנה התורה, בכל מקום ובכל זמן. (ס"י)
• שיחה ג: ספירת העומר מלמדת ע"ד יוקר הזמן, למלאת כל יום ויום בתוכן דמצוות ובזריזות, וע"י כך יגרום שמחה אצל הקב"ה - "ישמח ישראל במעשיו"; הילדים צריכים להיות הראשונים בפעולות ההכנה למתן תורה. (סי"ז)
• שיחה ד [ברוסית]: בין משתתפי הכנס - גם הבאים מרוסי', וזה מוסיף באחדות ומלמד ע"ד התוקף דעניני יהדות, יש להכריז בגלוי שגם לפי חוק המדינה ההיא מותר ללמוד תורה ולקיים מצוות. (סכ"ה)
• בעת השמחה צ"ל "אעלה את ירושלים" ע"ד החובה לעמוד בקומה זקופה נגד אומות העולם ועי"ז ימנעו מאורעות כעין אלו דהימים האחרונים בעיר האבות, ועד שיהי' שינוי מן הקצה אל הקצה. (סל"א)