ד' מנ"א, שיחה להתלמידים ולהתלמידות תש״מ

תוכן ענינים

• הגלות היא "מפני חטאנו" וימי האבילות מדגישים את הצורך להוסיף בתורה והמצוות. (ס"א)
• גלות השכינה היתה רק "כיון שגלו תינוקות" ובכחם להביא הגאולה. (ס"ו)
• ענין נוסף בתורה (שהרי צ"ל "נחמה בכפליים"): ביאור הלשון "בית הבחירה"; ההוראה: בידי כאו"א לעשות בית הבחירה. (ס"י)
• יום ה' הוא יום מסוגל; הוראה מפ' השבוע לא לכבוש עממין בדרך לארץ ישראל ולכבוש בארץ ישראל - מה שניתן לבני ישראל הוא השייך להם ואילו מה שאינו שייך - הוזהרו שלא לכבוש. (סט"ו)
• לימוד מעלת הילדים מסיפור הזהר (בפ' דברים) - "זכאה דרא" שבו גם הקטנים לומדים (רזי) תורה. (ס"כ)
• ה' מנחם אב הוא הילולא דהאריז"ל ויש ללמוד מהנהגותיו: א) שלא לחוס על ממון בעבור מצוה, ב) תוספת באהבת ישראל (ע"פ התקנה דנכון לומר קודם התפלה הריני מקבל כו'); מה' במנחם אב עד ט"ו בו יוסיפו הוספה מיוחדת בתורה תפלה וצדקה ובשמחה; הילדים ירשמו את מעשיהם ובראש חודש אלול יקבלו פרסים. (סכ"ג)