שמות, י"ט טבת תשנ״א

תוכן ענינים

• "הבאים מצרימה", לשון הוה, "כאילו אותו יום נכנסו למצרים" - כיון שבני ישראל הם בעצם למעלה מגלות מצרים, והיותם בגלות מצרים הוא חידוש, גם לאחרי ימים רבים, עד לרגע האחרון דהגלות
• הדגשת מעלתם של ישראל שהם למעלה מהגלות: בהמשך הפרשה - "ויאמן העם". מאמינים בני מאמינים, בסיום הפרשה - "עתה תראה גו'" (וההמשך בר"פ וארא: "וארא, אל האבות"). ובהפטורה - "הבאים ישרש יעקב וגו'", "בראותו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי"
• ההוראה לימינו אלה - שלילה בתכלית דדיבורים קשים על בנ"י, במכ"ש וק"ו מהמסופר בפרשתנו ע"ד הנהגת משה רבינו; דחיית התירוץ ע"ד "שיטת המוסר" - שגם דברי-מוסר צ"ל ע"פ הוראת התורה, חדורים באהבת ישראל, ומתחוך ענוה ושפלות, והקדמת תיקון עצמו
• אמירת לחיים ע"י האורחים
• חלוקת משקה