ליל י"א אלול, אחרי מעריב תשנ״א

תוכן ענינים

• שייכותם של ימים אלו לאדמו"ר מוהריי"צ (וממילא - לכל בני הדור) - בהיותם ימי ההכנה לנישואיו (החל מהעלי' לתורה ביום הש"ק שלפנ"ז)
• הדגשת ענין הנשיאות אצל אדמו"ר מוהריי"צ: בעצם ענין הנשיאות - בהיותו "בן יחיד"; ובשייכותו לכל הדור - כמורמז בשמותיו (שע"פ ההלכה ה"ה שם אחד ואין להפריד ביניהם) "יוסף" (הוספה בלי הגבלות הכוללת את כל בנ"י, כמ"ש "נוהג כצאן יוסף" - כפי שמצינו במיוחד אצל אדמו"ר מוהריי"צ שדאג לצרכי בני דורו כו'; ובפרט ע"פ הרמז בכתוב "יוסיף אד' גו' ומאיי הים", עד לאוסטרליא כו') ו"יצחק" (שמחה בלי הגבלות - "אז (דור השמיני) ימלא שחוק פינו")
• ע"פ האמור נמצא שלדורנו ניתנה הרשות מהקב"ה לתבוע "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה" את כל הענינים ד"יוסף" ו"יצחק"
• השייכות לפרשת כי-תצא: יהודי מצ" ע הוא למע' משייכות למלחמה, ועאכו"כ - למלחמת הרשות (וזהו דיוק הלשון "כי תצא למלחמה"); וגם כשיוצא למלחמה (כיום שזהו רצון הקב"ה) - ה"ז באופן ד"על אויבך"
• הדגשת הענין האמור בשנה זו - לאחר סיום המלחמות בין אוה"ע מתוך נסים ונפלאות; ע"ד הוספה בענינים הקשורים עם "טוב לב משתה תמיד"
• הוראה משיעור חומש היומי "ולא אבה גו' כי אהבך ה' אלקיך": הקב"ה אינו שומע לדברי סרה על בנ"י, מצד האהבה דהקב"ה לבנ"י השייכת לבחי' קוצו של יו"ד (כמבואר בלקו"ת), ועד שענין זה נעשה "כחך וחיותך"
• קיום הענין ד"לא אבה גו'" וביטול כל הענינים ד"אויבך" - כולל ענין הגלות, עד לקיום המצוות "כמצות רצונך" (כולל ענין הקרבנות השייך לכאו"א מישראל - "ולא שבט לוי בלבד כו'")
• הכנה לקבלת פני משיח צדקנו ע"י לימוד פנימיות התורה; הסיום בחלוקת שטרות לצדקה