כב ניסן, אחרון של פסח, שבעה לעומר
ה׳תש״גביום מהדרים: לקדש, אחר כך מתפללים תפלת המנחה, ואחר זה סעודת יום טוב.
הבעל שם טוב היה אוכל ג' סעודות באחרון של פסח.
סעודת אחרון של פסח היתה נקראת - אצל הבעל שם טוב - משיח'ס סעודה. אחרון של פסח איז משיח'ס סעודה, ווייל אחרון של פסח איז מאיר גילוי הארת המשיח.
בשנת תרס"ו התחיל הסדר, אשר תלמידי תומכי תמימים יאכלו יחד בחה"פ בהיכל הלימוד והיה אז ש"י תלמידים וח"י שלחנות. סעודת אחרון של פסח אכל אאמו"ר ביחד עם התלמידים, וציווה לתת לכל תלמיד ד' כוסות. ואמר אז: דאס איז סעודת משיח.