מקומו (כי ע"י שמשתמש בחפצי העולם לעבודת השם, הרי הוא מעלה את ניצוצות הקדושה הנמצאים בדברים אלה לקדושהכא).
אמנם, אי משום "בירור הניצוצות" לחוד, אין הכרח שהאדם העוסק בתומ"צ יבוא בעצמו למקום שבו נמצאים ניצוצות הקדושה, כי גם בהיותו "במקומו", בארץ הקודש (ובירושלים עיר הקודש) — אפשר שתושג מטרה זו עי"ז שעבודתו היא באופן של ריבוי עצום באור הקדושה, בדוגמת אבוקה גדולה שמתקבצים אלי' כל ניצוצי אור, גם הרחוקיםכט.
וע"ד שמצינו אצל שלמה המלךכט — דכאשר "וישב שלמה על כסא ה'"כט, הי' וישב במקומו ומשם פעל את בירור העולם כולו, שזהו שמלכת שבא באה ממקומה לשלמה והביאה אליו מתנות כו'ל (ניצוצות קדושה).
ומכיון שהירידה למטה היא צורך עלי' (היינו עלי' גם לגבי המצב שהי' לפני הירידה למטה) — עכצ"ל שע"י ירידה זו בעבודת הבירורים יש בה הישג ושלימות יותר אפילו לגבי בירור הניצוצות בזמן שלמה.
ויש לומר הביאור בזה: על ידי הירידה למטה ובגלות בפרט, "אחדלא מכם גולה לברברי' ואחד מכם גולה לסרמטיא"לב ועובד עבודתו שם — הרי נוסף עללג שמוציאים את ניצוצות הקדושה שנתפזרו בעולם, הנה עוד זאת, שגם המקום שבו נמצאים ניצוצות הקדושה (כל העולם כולו) יתהפך לקדושה, היינו, שהעולם כולו נעשה "ארץ ישראל", "לתת להם נחלת גוים"לד.
וזהו גם היעודלה "עתידה א"י שתתפשט בכל הארצות" — כי לאחרי השלמת "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"לו, כשכל העולם נכבש ונתהפך לקדושה, הרי קדושת א"י תתפשט בכל הארצות — "לתת להם נחלת גוים" כפשוטו, שכל העולם כולו יכנס לגבול ישראל.
ז. ובזה יש לבאר הרמז בתוכן חלוקת הספרים בראשית ושמות:
החילוק בפשטות בין ספר בראשית וספר שמות הואלז — בספר בראשית מסופר ע"ד תולדות האבות (והשבטים