שכיר יהי' עמו", אלא שהכתוב מדגיש כאן ש"לא ירדנו בפרך לעיניך" הוא לא דין נוסף והגבלה באופן ההנהגה עם העבד "לעיניך", אלא שמכיון שהוא "כשכיר שנה" לכן "לא ירדנו בפרך לעיניך"].
ולכן מפרש רש"י שההוספה "כי לי בני ישראל עבדים" כאן פירושה "שטרי קודם" ואינו סומך על פירושו שלפנ"ז "שטרי קודם", להורות דכאן פי' "שטרי קודם" אינו כפירושו שלפנ"ז: פי' "שטרי קודם" במוכר עצמו לישראל הוא הגבלה באופן הנהגת האדון עם העבד, וכנ"ל, משא"כ במוכר עצמו לנכרי "שטרי קודם" הוא בעצם המכירהלז שלא חלה עליו מכירה אחרת (שיהא נחשב לעבדו של העכו"ם) מאחר ד"שטרי קודם"לח.
ו. הטעם לחלק בפירוש "שטרי קודם" בין נמכר לישראל ונמכר לעכו"ם — מרמז רש"י בזה שפירושו "שטרי קודם" בנמכר לעכו"ם כותב על התיבות "כי לי בני ישראל עבדים", ולא על התיבות "עבדי הם" כמו במוכר עצמו לישראל:
"כל הארץ של הקב"ה היא (כי) הוא בראה"לט, וכן כל הנבראים שבעולם הם "של הקב"ה". אמנם באופן ה"בעלות" והממשלה ישנם כמה חילוקים ודרגות כביכול. וכמו במלך בשר ודם, שאף שמושל ומולך על כל מדינתו מ"מ ישנם חילוקים בין נכסיו ממש (ובזה גופא — אינו דומה נכסים של דומם לנכסים של צומח או חי) ודאנשי מדינתו השייכים לו. ובאנשי מדינתו גופא יש כמה סוגיםמ: אנשי המדינה, משרתיו, עבדיו כו' עד לעבדים שהם בדרגת "עבד מלך מלך" (בלשון רש"ימא).
ועד"ז ויתירה מזה הוא בבעלותו של הקב"ה בעולמו, שנוסף לחילוקי הדרגות דדומם צומח חי ומדבר, הנה גם במין המדבר עצמו, אף שהכל הוא ברשותו ובבעלותו של הקב"ה, נשתנו בני ישראל, שהקב"ה הוציאם מארץ מצרים מבית עבדים ונעשו עבדי ה'.
וי"ל שמזה ההפרש בין המוכר עצמו לישראל למוכר עצמו לנכרי:
כשמוכר עצמו לישראל, חלה המכירה להיות קרוי עבד, מכיון שגם (הישראל) אדונו הוא עבדו של הקב"ה באותו גדר עצמו ועבד מלך מלך, ואין בזה גריעותא (כ"כ) להיות נעשה עבדו של עבד (שהוא) מלךמב.