191

(ובפרט — מב' נביאים שונים). וקצת סמוכין לזה — ממ"ש הב"י (על הטור^ט) בנוגע לשבת ר"ח אלול (כנ"ל ס"ב), דמפטירין עני' סוערה "ואחר שגמרו ההפטרה אומרים פסוק ראשון מהפטרת השמים כסאי ופסוק והי' מדי חודש לזכר שהיום ר"ח". והנה בב"י שם גופא, בהמשך דבריו, מביא דלעולם כשחל ר"ח אלול בשבת הוא יום ראשון דר"ח, וא"כ לכאורה יש להוסיף גם הפסוקים דמחר חודש (ככל שבת שחל בא' דר"ח), ומ"מ לא הזכיר הב"י ע"ד הוספת פסוקי מחר חודש. ומשמע קצת^כט שס"ל שאין מוסיפין אותם.

ובטעם הדבר יש לומר, ובהקדם, ש­סברת ה"ר מנוח (הנ"ל סעיף ג) — דכיון ד"קרינן על פה לא שמי' דילוג" — הובא בב"י (הל' ר"ח^ל) גם לענין הוספת פסוקי מחר חודש (בשבת ר"ח). ולכאורה צריך ביאור, דלפ"ז צריך לומר שהוספה זו (דפסוקי מחר חודש) אמרינן בע"פ דו­קא^לא.

ויש לומר, שאין הכוונה שצריכים לומר גם הפסוקים דמחר חודש בע"פ דוקא, אלא שענין הוספת פסוקי מחר חודש הוא מעין וע"ד אמירת פסוקי שוש אשיש בע"פ. דענין אמירת פסוקים בע"פ מורה שאינו גדר של קביעות ולא חל ע"ז גדר אמירת הפטרה. ועפ"ז יש לומר, שכל הוספה של שני פסוקים לחוד אינה בגדר קביעות שיחול ע"ז האיסור דדי­לוג, כי קריאה חשובה היא רק כשיש בה ג' פסוקים, וכדמצינו גבי קריאת ה­תורה שכל עלי' צ"ל לכל הפחות קריאה של ג' פסוקים^לב (והרי מספר זה שייך גם להפטרה, כי הטעם שהפטרה צ"ל כ"א פסוקים הוא להיותה כנגד קריאת ה­תורה שיש בה ז' עליות כ"א לכל הפחות ג' פסוקים^לג).

ואם כנים הדברים, צ"ע בנדו"ד, אם אפשר להוסיף הן פסוקי השמים כסאי^לד והן פסוקי מחר חודש — ד' פסוקים^לה.

אבל נראה, דאף שיש מקום לספק הנ"ל, הנה למעשה יש להוסיף גם ה­פסוקים דמחר חודש, והוא ע"פ מ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר באגרת הנ"ל דאף שהי' מסופק בהוספת פסוקי ר"ח בשבת חנוכה מ"מ הי' נוהג להזכיר פסוקי ר"ח, "ולח­שוב זה להפסק בין אמירת הברכות ב­אמירת הפסוקים שלא מעין ההפטרה אין חשש בזה, שכשחפצים לומר איזה פסו­קים בע"פ אין זה מעכב להברכות שאחר ההפטרה". וא"כ עד"ז י"ל בנדו"ד, דגם את"ל שיש מקום לספק בדבר, יש ל­הוסיף גם הפסוקים דמחר חודש.

(משיחת ש"פ מקץ תשכ"ט)

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org