מודגש שחצו את הדם — למדו רבותינו שהזאה זול הכניסה את אבותינו לברית.
וכמבואר במפרשי התורהלא "שנחלק לשני חצאין, שכן דרך כורתי ברית שנאמרלב העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו", וענין זה כבר מפורש בפרש"י לעיל (גבי ברית בין הבתרים) עה"פלג "ויבתר אותם" — "חלק כל אחד לשני חלקים. . לפי שהי' כורת ברית עמו כו' ודרך כורתי ברית לחלק בהמה ולעבור בין בתרי' כמה שנאמר להלןלד העוברים בין בתרי העגל", וכיון שזוהי "דרך כורתי ברית" (גם בברית עם הקב"ה), ודאי שגם הברית דפרשתנו היתה באופן כזה. וזוהי כוונת רש"י כאן, שהכניסה לבריתלה היתה ע"י הזאת דמיםל, כיון שהיתה באופן של חלוקת הדם לב' חצאיןל.
וזהו שהביא רש"י "מכאן למדו רבותינו שנכנסו אבותינו לברית במילה כו' והזאת דמים", דכמו שפשוט שמילה מכניסה את האדם לברית, כמפורש בכתוב שענינה של מילה היא "אות ברית ביני וביניכם"לו, "בריתי בבשרכם", כן הזאת דמים הכניסה את ישראל לברית.
ועפ"ז יש לבאר גם סיום לשון רש"י "שאין הזאה בלא טבילה": אין כוונת רש"י להביא ראי' שהיתה טבילה (כשם שלא הביא ראי' על מילה), אלא לבאר תוכן ענין הטבילה ושייכותה לברית, דמהי שייכותה של טבילה לענין הבריתלז? ולכן מפרש רש"י, שאכן אין מעשה הטבילה עצמו פעולה של כניסה לברית, וכל ענינה אינו אלא הכשרה להזאהלח, "שאין הזאה בלא טבילה".
וזהו גם הטעם שלא הביא רש"י שנכנסו לברית ע"י קרבן ("הרצאת דמים"), כי בפשוטו של מקראלט, הקרבת הקרבן היא חיוב צדדי ונוסף, ואינו חלק מעצם פעולת הכניסה לבריתמ.
ה. אבל אין ביאור זה מספיק, שהרי לפי הנ"ל כוונת רש"י בהבאת לימוד זה דרבותינו היא לתרץ שאלה בכללות הכתוב, בענין חלוקת הדם לב' חצאים — ואילו רש"י הביאו בהמשך לפירושו על "אגנות", שעיקר כוונת רש"י בפירוש זה היא לבאר הטעם שהוצרכו לשתי אגנות ("א' לחצי דם עולה וא' לחצי דם שלמים"); ואם כוונת רש"י רק לתרץ השאלה הכללית הנ"ל — הי' לו להביאו בד"ה בפ"ע ("וישם באגנות — להזות על העם, מכאן למדו כו'").