אומה גם שעוה"ז: ראה תו"א לא, א. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תפב.
בוהתקן עצמך בפרוזדור: אבות ד, טז.
גדשכר מצוה בהאי עלמא ליכא: ראה קידושין לט, ב.
דבאמונתו יחי': חבקוק ב, ד.
הכמ"ש במ"א (ע"פ וידעת היום): לעיל פ' ואתחנן ד, ג. והנחת אדה"א בסה"מ תקס"ה ע' תשלב.
ואתה עשית את השמים: נחמי' ט, ו.
זיוצר משרתים ואשר משרתיו: ברכת יוצר.
חויראה והיא בחי' מפתחות החיצוניות . . שאין זה אלא זיו: קטע זה מובא באוה"ת פ' קרח ע' תרסב.
טכי אראה שמיך: תהלים ח, ד.
ישאו מרום עיניכם: ישעי' מ, כו.
יאאתה הוא ה' לבדך: נחמי' ט, ו.
יבואני ה' לא שניתי: מלאכי ג, ו.
יגדכולא קמי' כלא: זח"א יא, ב.
ידכי בי-ה ה' צור עולמים: ישעי' כו, ד.
טוביו"ד נברא העוה"ב: מנחות כט, ב.
טזואהבת את ה' אלקיך: דברים ו, ה.
יזבזהר ע"פ ויקחו לי: קכז, א. ילקוט תרומה (ר' שס"ד) ויקחו תרומה אין כתיב כאן אלא ויקחו לי כלומר תורתי. ובזהר שם ל"מ רק הקושיא אבל הפי' אותי ל' שם, ודו"ק. וע' בסש"ב (פמ"ז) ב' הזהר. [כ].
ראה זח"ב קמ, ב. ובאוה"ת פ' ראה כרך ו ע' ב'שכח מוסיף ”(ותרומה תרגום אפרשותא הוא בחי' הזיו שהוא הארה וזהו לי תרומה והל"ל לי ותרומה אלא משום דכולא חד כו')".
יחועמ"ש בביאור ע"פ וארשתיך לי: לעיל פ' במדבר ט, ב.
יטהקל קול יעקב: בראשית כז, כב.
כקורא בתורה: ראה ברכות רפ"ב. ובכ"מ.
כאכל התורה שמותיו של הקב"ה: ע"ל פינחס (עו, ב). וש"נ. [כ].
כבפותח את ידיך: תהלים קמה, טז.
כגורחמיו על כל מעשיו: תהלים קמה, ט.
כדארך אפים וגדל חסד: תהלים קמה, ח.
כהויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך: שמות טו, כו.
כוקול היינו המשכה מההעלם אל הגילוי . . אבל בקול: ראה גם לקמן נד, ג.
כזאשרי אדם: משלי (ח, לד). [כ].
כחועיין בזהר בהעלותך: ראה המשך תער"ב ח"ג ע' א'תלה. וראה גם לעיל פ' ויקרא ג, ב.
כטמש"ש בזוהר ונשמתא לנשמתא דא הוא ע"ק כו': ראה בהמשך תער"ב ח"ג ע' א'תלה מה שכתב בשם המאו"א.
לחצר חיצונה וחצר הפנימית: ראה המשך תער"ב שם ע' א'רסז.
לאכמ"ש במגילת אסתר: ה, א.
לבוהמן בא לחצר בית המלך החיצונה: אסתר ו, ד.
לגוהמלך יושב: אסתר ה, א.
לדוחצר הפנימית הוא ק"ש וברכותיה והמלך יושב . . שמו"ע: מובא באוה"ת פ' תצוה ע' א'תקסד ושם מציין שכ"ה במק"מ פ' ויחי דרכ"ח ע"ב שזהו ענין ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב הוא ענין סמיכת גאולה לתפלה. וראה גם בתו"א צד, ג דשם מציין לכאן ומציין גם למק"מ הנ"ל. וראה הלשון מק"מ באוה"ת מג"א (הוצאה תש"נ) ע' קכ ומשם ויושט המלך.
להויושט המלך את שרביט הזהב: אסתר ה, ב.
לושיהא גילוי אהבה זו גם בק"ש בקיום ואהבת: כי עד ק"ש הוא האהבה שהאדם מעורר בנפשו, אבל בק"ש נמשך גלוי אהבה עליונה מלמעלה בנפש האדם, וה"ע ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב מבית המלכות שבאצי' לחצר הפנימי שהוא בחי' עולם הבריאה — אוה"ת שמות כרך ח ד"ה וידבר כו' וארא סעי' ב.
לזבקיום ואהבת כו': מובא באוה"ת מג"א לד"ה ויושט המלך לאסתר. ומציין למק"מ פ' ויחי דף רכח, ב שכתב ויושט המלך לאסתר ה"ס סמיכת גאולה לתפלה, כי גאולה מוריד הארה מלמעלה למעלה את התפלה יסוד המל' באצילות כו', ואח"כ עולה התפלה עם הגאולה עצמה כו'. ע"ש.
לחאשרי תבחר ותקרב: תהלים סה, ה.
לטע"פ וארשתיך לי: לעיל במדבר י, ג.
מע"פ ויושט המלך: תו"א צד, ג
מאע"פ השמים כסאי: תו"א פ' בראשית.
מבע"י התו' שנאמר ודברת בם: דברים ו, ז. וראה ברכות כא, א.
מגואין אמת אלא תורה: ירושלמי ר"ה פ"ג, ה"ח. פתיחתא לאיכה רבה ב. ת"ז תי' כא.
מדשפת אמת . . תכון לעד: משלי יב, יט.
מהובערת הרע: דברים יג, ו. ועוד.
מולא יגורך רע: תהלים ה, ה.
מזוטהור עינים מראות ברע: חבקוק א, יג. שם אי' טהור בלא ו' וגם לי' ברע, בלא ב' כתיב [כ]. וראה במנחת שי שם.
מחולא תתורו אחרי לבבכם: במדבר טו, לט.
מטזונה שאסורה לבעלה אחרי אשר הוטמאה: דברים כד, ד. וראה סוטה כו, ב. הובא ברש"י שם.
נכל האומר אין לי אלא תורה: יבמות קט, ב.
נאכל האומר . . בחי' תרעא לדרתא: ראה סה"מ תרל"ו ח"ב ע' שו: בדרוש כי תשמע . . דחק להעמיד פי' כל האומר . . בחי' תרעא לדרתא . . ויש לו עוד שיטה אחרת כמ"ש בד"ה וידבר כו' אנכי.
נבתרעא לדרתא: שבת לא, ב.
נגהולך את חכמים יחכם: משלי יג, כ.
נדוהי' מעשה הצדקה שלום: ישעי' לב, יז.
נהנק' בשם מצוה סתם: בכל תלמוד ירושלמי (תניא פל"ז).
נובנחמי' והעמדנו עלינו מצות: י, לג.
נזבצדקה תכונני: ישעי' נד, יס.
נחע"פ אם בחקתי תלכו: לעיל פ' בחקתי מה, ג.
נטוע' פנים לתורה: במד"ר יג, טו. זח"א מז, ב. זח"ג רטז, א.
זח"ג (כ, א ברע"מ. קס, א. קלט, א). [כ].
סכי אם בזאת יתהלל המתהלל: ירמי' ט, כג.
סאהיינו להיות דעת אלקים: ביהל אור ע' שיא מביא בשם רד"ק שכתב בשם חכם א' ”דהשכל וידוע הוא היותר עליון שבמדריגות החכמה, וכענין כתר תורה" ע"ש.
סבומאי מסיים כי אני ה' עושה חסד: ואפ"ל כי השכל וידוע זהו המשכת החכמה למטה לברר בירורי' ולמעלה הוא ענין נובלות חכמה שלמעלה תורה. וכן עד"ז למטה הוא שיכניס החכמה שמשיג באלקות יכניסה בקיום המעשה המצות כנ"ל [שם בתקס"ח] בענין שכל טוב לכל עושיהם זהו הנק' השכל וידוע אותי, ע"ד בכל דרכיך דעהו. ולכן ע"ז בא הטעם כי אני ה' עושה כו' שכמ"כ למעלה עיקר המכוון להיות חסד ומשפט וצדקה בארץ וזהו ארץ קדמה, וכן הוא ענין המשכת החכמה לברר בירורי' ע"י מעשה זהו גבוה מעצם החכמה — סה"מ תקס"ח כרך ב ע' תשכז. ראה אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתעח ואילך.
סגהיום לעשותם: דברים ז, יא.
סדקנ"ח ב': ראה ביאור ע"ז באוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתעז.
סהמי יעלה בהר ה': תהלים כד, ג.
סוונהר דינור: דניאל ז, י.
סזשלש מתנות טובות: ברכות ה, סע"א.
סחיפה שעה אחת: לעיל כב, ד. וש"נ.
סטגם חושך לא יחשיך: תהלים קלט, יב.
עהשוה ומשוה קטן וגדול: פיוט וכל מאמינים.
עאוהאופנים ברעש גדול: נוסח ברכות ק"ש. ע"פ יחזקאל ג, יג.
עביהללו את שם ה': תהלים קמח, ה.
עגמלא כה"א . . כבודו: ישעי' ו, ג.
עדוביאור ענין זה: ראה אוה"ת פ' כי תשא ע' ב'לו.
עהא-ל דעות ה': ש"א ב, ג.
עודכולא קמי' כלא: זח"א יא, ב.
עזמשמים הביט ה': תהלים לג, יג.
עחהשקיפה ממעון קדשך: דברים כו, טו.
עטה' משמים השקיף: תהלים יד, ב.
פפי' שנתלבש במדה זו להשגיח משמים: אוה"ת פ' וירא (קג, א ואילך). וראה שומר אמונים (להר"י אירגס) בסופו. כן נסמן בלקו"ש ח"ל ע' 150 הערה 26.
פאעין ה' אל יריאיו: תהלים לג, יח. [כ].
פבכי כל בשמים ובארץ: דה"א כט, יא.
פגותרגום אונקלוס: וע"ל עקב (טו, רע"ב). וש"נ כי טה"ד. [כ]. וראה במ"מ לשם.
פדמאמר המדרש סוף שה"ש רבה: מובא גם ביהל אור ע' קכב ומציין שם שזה נגד הזהר פ' נשא קכט, ב. ע"ש. וראה לקו"ש ח"ל ע' 150 הערה 28.
פהעיני ה' אל צדיקים: תהלים לד, טז. [כ].
פוישר יחזו פנימו: תהלים יא, ז.
פזכי עין בעין יראו: ישעי' נב, ח.
פחבזוה"ק למהוי אחד באחד: ח"ב קלה, א.
פטקוב"ה אחד: זהר שם.
צומאן דלא כרע במודים: זח"ב ק, א. זח"ג קסד, א. וראה ב"ק טז, א. פר"ח באו"ח סקי"ג.
צאביאור הדברים: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ו ע' שכט. והשוה למאמרי אדה"ז — פרשיות ע' תתא ואילך.
קטע מכאן מובא בסה"מ תרל"ג חלק א ע' רנח.
יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub