אאור צח אוכם הוא קמי': ת"ז ת"ע קלה, ב.
בוישכם לבן בבקר: בראשית לב, א.
גהארה מבחי' לובן העליון: ראה תו"א כג, ג. ובאוה"ת בראשית פ' ויצא כרך א רכו, א בשם מגיד מישרים ישן.
דאעברה נא ואראה: דברים ג, כה.
ה(וז"ש ואראה כו' . . בבחינת ראיה לבד): המוסגר נמצא גם בס' הנחות הר"פ ע' קלד בלי סוגריים. וראה באוה"ת שה"ש כרך ג ע' תתלח: (ולכן רצה משה לבא לא"י לקיים מצות התלויות בארץ תרומות כו' ואף שהם בחי' מ"ע מ"מ עי"ז יכול להיות רואה בחי' ואראה את הארץ כי עיקר ההתגלות יהי' לע"ל מבחי' לא דהיינו מהל"ת וזהו רק שהי' יכול להיות ואראה בחי' ראיה, כך מצאתי ואינו מובן)". וכ"ה בד"ה שחורה אני במאמרי אדה"א.
ווהתהלכתי בתוככם: ויקרא כו, יב.
זנוטה שמים כיריעה: תהלים קד, ב.
חונגלה כבוד ה': ישעי' מ, ה.
טעין בעין יראו: ישעי' נב, ח.
יביום ההוא יהי' ה' אחד: זכרי' יד, ט.
יאלפני הוי' תטהרו: ויקרא טז, ל.
יבמלבין הלשון של זהורית: יומא סח, ב.
יגמפני שיבה תקום: ויקרא יט, לב.
ידכי לא יראני האדם וחי: שמות לג, כ.
טושהמצות נק' שלוחי' ה': מ' תנחומא פ' ויגש [ו]. [כ].
טזדמפני שיבה תקום היינו זקן וחכם: ראה בלקו"ש חכ"ז ע' 377.
יזועתיק יומין יתיב: דניאל ז, ט.
יחדמל' פה תושבע"פ קרינן לה: ת"ז בהקדמה (פתח אלי').
יטשערך כעדר העזים: שה"ש ד, א.
כחמורים ד"ס מד"ת: סנהדרין פח, ב. [ברכות (ד, ב). — כ].
כאערבים עלי דברי סופרים: ע"ז לה, א.
ע' מסעי (צב, ג). וש"נ. [כ].
כבבינה יתירה ניתנה באשה: נדה מה, ב.
כגואכלת ושבעת וברכת: דברים ח, י.
כדוהם דקדקו על עצמן עד כזית: ברכות כ, ב.
כהלסוסתי: הנחה אחרת בסה"מ תקס"ד ע' כג. נדפס גם בתו"א לעמבערג תרי"א כט, ג בלי הגהות.
הגהות באוה"ת שה"ש ע' קלח, וע' קלט. וראה סה"מ עת"ר ע' ריט.
ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואה לד"ה זה.
כולא בגבורות הסוס יחפץ: תהלים קמז, י.
כזכי תרכב על סוסיך: חבקוק ג, ח.
כחכמה בחי' מרכבות: נתבאר בסה"מ תרל"ה ח"ב ע' שלט.
כטומרכבות זכריה: (סי' ו, ב). [כ].
ראה סה"מ עת"ר ע' ריט.
לועל דמות הכסא דמות כמראה אדם: יחזקאל א, כו.
לאי"ה עם שמי שס"ה וזכרי עם ו"ה רמ"ח: נסמן לעיל ז, א.
לבהדם הוא הנפש: דברים יב, כג. ראה לקמן טז, ב. אוה"ת ויקרא כרך ב ע' תקלד.
לגחיות האברים: ראה שערי אורה לכ"ק אדה"א צג, ב ואילך בענין חיות מהדם.
לדירידה לצורך עליה: מכות (ז, ב). [כ].
להכי האיש דרכו לכבוש: יבמות סה, ב.
לוסוס מוכן למלחמה: משלי (כא, לא), ושם כתיב ”ליום מלחמה". [כ].
לזולכן ישעי' ויחזקאל: מובא באוה"ת בראשית כרך ב רפא, ב ושם מציין לעיין בתו"א פ' יתרו בד"ה האבות הן הן המרכבה.
לחשהחיות נושאות: בחיי תרומה כה, יו"ד בשם פדר"א. וראה פדר"א ספ"ד. שמ"ר ספכ"ג.
ל' הפיוט ר"ה במוסף אחר קדושת כתר ד"ה וחיות. [כ].
לטנפשי אויתיך בלילה: ישעי' כו, ט.
מעד מהרה ירוץ דברו: תהלים רמז, טו.
מאוהארץ הדום רגלי: ישעי' סו, א.
מבאדם הוא אדמה לעליון: עשרה מאמרות מאמר אם כל חי, ח"ב סל"ג. של"ה תושב"כ וישב סוף הדרוש צאן יוסף, עיי"ש. ועוד.
מגע"פ אתם נצבים: לעיל פ' נצבים מד, ג.
מדה' איש מלחמה: שמות טו, ג. ראה מכילתא ע"פ זה. ובאוה"ת בשלח ע' תקלט. אוה"ת תצא ע' תקעט.
מהכי לא אדם הוא להנחם: ש"א טו, כט.
מוע"פ זכור: תו"א עב, ג.
מזועמ"ש בד"ה יביאו לבוש מלכות: ראה תו"א צ, א ואילך.
מחובד"ה וקבל היהודים: תו"א צו, ד.
מטבד"ה אז ישיר משה: תו"א סב, ג.
נובד"ה אשירה: תו"א סג, א.
נאלא בגבורת הסוס: תהילים קמז, י.
נבטלא דנטף מעתיקא קדישא: זח"ג קכח, ב. קלה, ב.
זח"ב (סא, ב. סב, ב). וע' שם (פח, א). ובח"ג (רפח, א) לי' כמ"ש כאן. [כ].
נגבד"ה לסוסתי: תו"א סג, ד.
נדסוסין נוקבין . . דוכרין: זח"ב (מו, סע"ב. מז, א). [כ].
נהאתעדל"ת ואתעדל"ע: זח"א (פח, א. קסד, א. רלה, א. רמד, א). זח"ב (רלב, ב). ת"ז (תס"ט) קי, ב. [כ].
נוקרו לי' אלקא דאלקייא: מנחות קי, א.
נזרעיתי פרנסתי שישראל מפרנסין: הב' ציונים ע' בד"ה לסוסתי הב' כאן. וש"נ. [כ].
נחועיין סד"ה את שבתותי תשמרון: לעיל בהר מד, ד.
נטכמ"ש אשר יעשה . . פי' שעושים ומתקנין בחי' אדם: ויקרא יח, ה. באוה"ת שלח ע' תקכה מבאר: ”א"כ פי' וחי בהם היינו המשכת האור והחיות מבחי' ע"ק שבו נאמר כי עמך מקור חיים לז"א הנק' אדם". באוה"ת ויקרא כרך א פ' אחרי ע' צט מציין לכאן ומוסיף: ”מבואר דמפרש האדם קאי על האדם שעל הכסא" וראה שם הפי' בתי' ”וחי".
סובזהר ס"פ ויגש דרי"א ע"ב: ראה הלשון בסה"מ תרנ"א ע' קצז.
סאלסוסתי: הנחת כ"ק אדמו"ר האמצעי בסה"מ תקס"ד ע' רמט. ועוד הנחה שם ע' ג.
סבביאור על מאמר זה נדפס שם ע' כז וע' לב. (מתחיל: ולא ידע איש את קבורתו).
ראה להלן בהוספות להערות וציונים השוואה לד"ה זה.
מאמר זה נאמר על חתונת כ"ק אדמו"ר הצ"צ, ראה בסה"מ תקס"ד ברשימת המאמרים שם.
סגרעיתי פרנסתי: כ"כ בשהש"ר ע"פ לסוסתי. ועל"ק בד"ה הנך יפה. ובזח"ג (לג, ב). [כ].
סדישראל מפרנסין: זח"ג ז, ב. שהש"ר א, ע"פ לסוסתי. יל"ש פקודי רמז תיח.
סהוהוא כחתן יוצא מחופתו: תהלים יט, ו.
סו(עיין בזהר . . דרע"ט ב'): כל המראי מקומות נעתקו ביהל אור ע' סה ואילך עה"פ. אוה"ת נ"ך ערך-ב ע' תתקכז. וראה סה"מ תרס"ו ע' רנו.
סזתושב"כ נקרא שמש ותושבע"פ נק' ירח: ראה של"ה טז, א. קצא, א.
סחכי אמרתי עולם חסד יבנה: תהלים פט, ג.
סטתורה . . כלל . . פרט: זח"ג (רסד, א). [כ].
עכי חפץ חסד הוא: מיכה ז, יח.
עאבת"ז לאו דאית לך צדק ידיעא: בהקדמה (פתח אלי').
עבהנה נודע שתחלת בריאת העולמות: קטע ביהל אור ע' שטו עם הגהה.
עגשיהיה חסד יבנה: ”(ור"ל כי אית חסד ואית חסד כמ"ש באגה"ק סי' יו"ד בד"ה חסדי ה' כי לא תמנו" — יהל אור ע' שטו בארוכה.
יובא מ: sefaria-index · Kehot Publication Society · CC BY-NC · במקור · העותק השמור ב־RebbeHub