רבי יעקב אבן צור (היעב"ץ)

רבי יעקב אבן צור (היעב"ץ)

בארכיון הספריה יש מספר חשוב של ספרים ומסמכים שהיו שייכים אל הרב הקדוש רבי יעקב אבן צור, רבה של פאס ומקנס בשנים תס"ד-תקי"ג, ומחבר שו"ת משפט וצדקה ביעקב.

מתוך מסמכים אלו יש ללמוד פרטים רבים על תולדותיו, שלא היו ידועים עד עתה.

*

בספר "מלכי רבנן" (ירושלים תרצ"א, סד, ב) מתחיל ה"ר יוסף בן נאים את תיאור תולדותיו:

מו"ה יעקב אבן צור זצ"ל רמו"ץ [רב מורה צדק] בעיר פאס, ומ"כ בכ"י [בנו] מו"ה רפאל עובד זצ"ל וז"ל: נתבקש בישיבה של מעלה הרב המובהק מר קשישא סבא דמשפטים מר אבא כמוה"ר יעב"ץ זצוללה"ה בליל ש"ק שבת משוש לבנו בשני ימים לחדש טבת בשנת והנה סולם מוצב ארצה וראש"ו מגיע השמימה (לפ"ק היא ש' תקי"ג) [במקור "לפמ"ה" - לפי מנין המקום], וראיתי בכתב יד הרב מר אבא זלה"ה שהוא נולד ביום ש"ק ז"ך לאייר מ"ב ימים לעומר ונימול בה' לסיון מ"ט לעומר שהוא שבת כלה בש' ה' אלפים וארבע מאות ושלשים ושלש ליצי' וסי' השנה מן הנביאים ליצי' ברו"ך הגב"ר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו וסימנה לפרט האלף מן התורה כ"י תב"א בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך, ומן הנביאים שוש אשיש בה' תג"ל נפשי באלהי. ובאותו יום שנימול הרב מר אבא זלה"ה נתבקש בישיבה של מעלה שלוחא דרחמנא שליח ארץ יש' תוב"ב הלא הוא הח' הש' החסיד כמוהר"ר אלישע אשכנזי זלה"ה במכנאסא יע"א ונתקיים במר אבא זלה"ה מקרא שכתוב וזרח השמש ובא השמש עד שלא שקעה שמשו של מוהר"ר אלישע זלה"ה זרחה שמשו של מר אבא זלה"ה, באופן שהיו ימיו שמנים שנה פחות חמשה חדשים. וקבורתו היתה ביום א' בש' שלשה ימים לטבת שנה הנ"ל.

את הדברים האלו העתיק בן נאים מכרך כת"י רשימות נישואים בפאס, משנת תס"ו עד שנת תרי"ז. עד תקי"ג הרישום הוא ע"י היעב"ץ עצמו, כאשר לאחר כל רישום הוא חותם "יעב"ץ". אחרי שנת תקי"ג נמשך הרישום ע"י צאצאיו ממלאי מקומו. בתום הרישום של היעב"ץ כתב בנו הנ"ל את האמור לעיל.

כרך זה הוא כעת בספריית אגודת חסידי חב"ד, מספרו 1605 ועל פיו הגהתי את הנוסח המועתק לעיל.

סדר יחוסו:

את סדר היחס של אנשי השם במרוקו, רגילים היו לרשום בכתובה של צאצאיהם, וכן נעתק סדר יחס זה בפנקס רישומי הנישואים הנזכר. את יחוסו של היעב"ץ נעתיק כאן מכתובת נינו ממלא מקומו מוה"ר שלמה אליהו אבן צור, בכמוה"ר יעקב בכמוה"ר שלמה שמואל בכמוה"ר רפאל עובד בן היעב"ץ, משנת תקצ"ז (וכעין זה, בהוספת תארי כבוד וקדושה, בכתובת נינו מוה"ר שלמה אבן צור, בכמוה"ר רפאל בכמוה"ר שלמה שמואל בכמוה"ר רפאל עובד בן היעב"ץ, משנת תר"ו):

צדיק יסוד עולם אבנר בן נר שר צבא ישראל גוזר ים החכמה לגזרים סיני ועוקר הרים שמו נודע בשערים פטיש החזק עמוד הימני נר המערבי מר קשישא חסידא קדישא קדוש יאמר לו סבא דמשפטים הרב המובהק והמופלא שבסנהדרין צדק ומשפט מכון כסאו החכם השלם והכולל הדיין המצויין כמוהה"ר יעקב זצוק"ל, בן לאותו צדיק יסוד עולם חסידא קדישא ופרישא בישראל גדול שמו איש האלקים קדוש הוא הרב המובהק המקובל האלקי החכם השלם והכולל ענותן כהלל אין גומרין עליו את ההלל שבחיו מי ימלל הדיין המצויין כמוהה"ר ראובן זצוק"ל בן כבוד השם ה[טוב] דחיל חטאין ועבד טבין החכם ונבון כהה"ר יעקב ז"ל בן כבוד השם הטוב איש חיל רב פעלים איש צדיק תם וישר ירא אלקים עטרת זקנים בנן של קדושים החכם השלם והכולל כמה"ר משה זלה"ה בן לאותו צדיק יסוד עולם הצבי ישראל זבח השלמים לה' קדוש יאמר לו סיני ועוקר הרים גוזר ים החכמה לגזרים שמו נודע בשערים עצום ורב בישראןגדול שמו הרב המובהק והמופלא הדיין המצויין כמוהר"ר יצחק זצלה"ה הי"ן [ה' יקום נקמתו] בן לאותו צדיק יסוד עולם המאור הגדול מקור מים חיים זקן ונשוא פנים הוא הראש אבי התעודה הרב הגדול כמוה"ר משה אברהם העברי זצוק"ל המכונה אבן צור.

כל אלו גדולי פאס מגורשי ספרד וצאצאיהם, מתוארים בס' "מלכי רבנן" הנ"ל דפים סד, ב. עה, א. צא, ב. קד, ב.

*

ב"מלכי רבנן" קד, ב כותב על מוה"ר ראובן, אביו של היעב"ץ, שנפטר לפני שנת תע"ג. בארכיון הספריה נמצאים שטרות בחתימת היעב"ץ מהשנים תנ"ט-ת"ס, וגם בהם מזכיר את אביו בברכת "זצוללה"ה", וגם בכתב הרבנות של היעב"ץ משנת תנ"ז, שנעתיקה לקמן, נזכר בברכת המתים, א"כ נפטר כבר לפני תנ"ז.

הוא מזכיר שם ספר דרושים שחיבר מוה"ר ראובן הנ"ל ועדיין בכ"י. כת"י זה נמצא כעת באוסף כתבי היד שבספריה ומסומן 1529.

תולדותיו:

כאמור לעיל, ברשימת בנו מוה"ר רפאל עובד, נולד בשנת תל"ג בעיר מקנאס, שם למד תורה אצל אביו מוה"ר ראובן אבן צור. אמנם לא ארכו הימים ואביו עקר דירתו ממקנאס לפאס. לא נודע לנו תאריך מדויק, אך קצת משמעות יש ברשימתו על גליון אחד מספריו (משניות ריווא דטרינטו שי"ט, שנמצא כעת בספריית אגודת חסידי חב"ד): "קנאם מר אבא זצוק"ל מב[ניו] של כה"ר מסעוד הנז"ל לעיל ב[סך] חמשים אוקיות קדומים בש[נת] התמ"ג ליצירה פה פא[ס] נאם יעב"ץ". אולי מותר לנו לשער שבאותה שעה, כאשר היעב"ץ היה בן עשר שנים, כבר עבר מוה"ר ראובן עם בני ביתו לגור בפאס.

בהגיע היעב"ץ לגיל עשרים, בשנת תנ"ג, נתמנה בפאס לסופר ב"ד, בבית דינם של מוה"ר וידאל הצרפתי ומוה"ר מנחם סרירו. שבס' "מלכי רבנן" מועתק פס"ד אחד שכתב בו היעב"ץ:

כל ימי גדלתי בין החכמים הרבנים המובהקים כמוהר"ר וידאל הצרפתי וכמו"ה מנחם סרירו זלה"ה ובפרט מש' התנ"ג ואילך שנתמניתי סופר ב"ד ובכל יום הייתי הולך אצלם פעמים שלש והייתי אומר להם כל ספיקותי וגם לרבות הייתי משגיח ומבין האיך היו דנים בכל ענין ומעשה רב ... אחרי מות קדושים הנז' בש' וגם אתה תדי"ן את ביתי [תס"ד] נתמניתי דיין עם מורי הגדול כמוהריב"ע ז"ל [רבי יהודה בן עטר] והרב כמוה"ר שמואל הצרפתי ז"ל.

ליתר דיוק ניתן לאמר, שמוה"ר מנחם סרירו נפטר בשנת תס"א (מלכי רבנן פג, ב), ונשארו בב"ד רק מוה"ר וידאל הצרפתי ומוה"ר יהודה אבן עטר, שנתמנה לדיין בב"ד זה בשנת תנ"ח (שם מז, א). אח"כ הצטרף אליהם מוה"ר שמואל הצרפתי. ולאחר פטירת מוה"ר וידאל הצרפתי בשנת תס"ד (ראה שם לא, ב) מונה מוה"ר יעב"ץ למלאות את מקומו.

בארכיון נמצא שטר אחד משנת תנ"ט שבו חותם היעב"ץ כ"סופר", אמנם בשטרות נוספים מהשנים ת"ס-תס"א אין הוספה זו.

*

כל האמור לעיל קשור לכיהונו בבית הדין של פאס. אולם כבר לפני כן התקבל לרב בביהכ"נ שבעיר¹. בתחלה, משנת תמ"ח ואילך - כ"שליח לכל דבר שבקדושה .. בקרותו הפרשה לפני עדת ישראל בספר תורה .. נאה דורש מידי שבת בשבתו בדברי תורה [בדברי] אגדה בדברי מוסר וענוה", ואח"כ, משנת תנ"ז ואילך "לא ירים איש את ידו ואת רגלו בלעדו .. גם בניו וצאצאיו ישבו לכסא לו עדי עד".

את כל הנ"ל למדים אנו מתוך כתב הרבנות שלו משנת תנ"ז, שבארכיון בן צור שבספריה:

בשם י"י נעשה ונצלח

כל כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקיים

מה טובו אהליך יעק"ב משכנותיך ישראל, תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר, י"י חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר, כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר, וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת, תורת י"י תמימה משיבת נפש עדות י"י נאמנה מחכימת פתי, אשרי נוצרי עדותיו בכל לב ידרשוהו, עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך, והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים.

ביען שהחכם ונבון כה"ר יעקב בן צור נר"ו בר החכם השלם החסיד העניו כמוהה"ר ראובן זצוק"ל זה לו תשע שנים רצופים אשר הוא שליח לכל דבר שבקדושה בינינו לבין אלקינו בב"ה הי"ג שבו אנחנו החתומים מתפללים וראה ראינו בעד חלון דעתינו שה"ר יעקב הנז' כל אשר הוא עושה בענין השליחות ה' מצליח בידו תחלת כל דבר בקרותו הפרשה לפני עדת ישראל בספר תורה שת"ת [שלשלת תביר תלישה-גדולה] והיה האיש ההוא מדקדק בקריאתה היטב בפיסוק טעמים כהלכתם ובנקודות כנתינתם קריאה יפה והגונה, זהב וזכוכית לא יערבנה, ועוד לו תוספת טובה נאה דורש מידי שבת בשבתו, בדברי תורה [בדברי] אגדה בדברי מוסר וענוה, למשוך ביין התורה את בשרינו להחיות את נפשנו, והחוט המשולש מעין הקודם איש אשר קרבה עתו ומת דורש ברבים להועיל לנשמתו כפי מעשיו אשר היו נודעו [...] לו בשבוע חדש ושנה, אשר על כן שמח לבנו ויגל כבודינו, בהיותו עומד עלינו תמיד להשקיף בכל המצטרך אלינו, ובר מן דין מחוייבים אנחנו להחזיק בידו משום שעינינו הרואות שהאיש [...] השעה דחוקה לו, לחסרון צמרו ופשתו ומשקהו ומאכלו, ובהיותנו מחזיקים בידו בודאי יצדק עלינו אמרים טהורים אמרי חז"ל על פסוק עץ חיים היא למחזיקים בה ללומדיה לא נאמר [...], לכן [...] כן הסכמנו וקיימנו אנחנו אלה פה החתומים שה"ר יעקב הנז' הוא המוציא והוא המביא אותנו מהיום הזה והלאה בין בעניני השליחות בין בעניני הדרש כנז' וכל אדם לא יקרב לאהלינו לנהוג עלינו שום שררה מכל הנז' כלל ולא ירים איש את ידו ואת רגלו בלעדו כי אם איש אשר תאוה נפשו למנותו מתחת ידו לשום דבר מכל הנז' הרשות בידו וחפץ ה' בידיהו יצלח, וכל איש אשר הרים תרומת כסף ונחשת משוה פרוטה ומעלה הכל הוא לה"ר יעקב הנז' לצורך פרנסת עצמו ואנשי ביתו ישצ"ו ואין לנו רשות להשתמש במעות ב"ה הנז' לעשות בו שום דבר שבעולם כי אם ברצונו הטוב וכל אשר יחפוץ יעשה ואינש לא ימחא בידיה ויימר ליה מה עבדת. גם בניו וצאצאיו ישבו לכסא לו עדי עד בכל הנז' לעיל. והסכמתינו זאת תהיה קיימת ו[מקויימת] עלינו ועל בנינו ובני בנינו עד בא משיח צדקנו ואין רשות לשום אחד מזרעינו הווה ועתיד ולא לשום אחד מהנוספים עלינו משאר קהלות הקדש לבטל שום דבר מדברינו אלה ולא יפול מכל דברינו הטוב ארצה, כי נכספה וגם כלתה נפשינו לאיש הנז' והסכמנו בכל הנז' מצד הטעמים הנז'. גם ראה ראינו והסכמנו וקבלנו על עממנו ועל כל יוצאי חלצינו ש[אם] היום או לאחר זמן ירצה ה"ר יעקב הנז' לקבוע עצמו בבית הכנסת אחר, אל המקום אשר יפנה הראש הנז' אחריו נלך ברצונינו הטוב ונפש חפצה. כללא דמילתא נעשה כרצונו [...] מצד כל הטעמים הנז'. ועוד כי שלשה ספרי תורה תורה [...] ותכשיטיהם חדשים גם ישנים שהביא החכם אביו הנז' ממוקיניס יע"א וגם כל תפיסת ב"ה הנז' הכל כאשר לכל הוא של ה"ר יעקב [...] היינו מתפללים [...] מגע יד כלל בס"ת הנז' ותכשיטיהם הנז' וגם בכל תפיסת ב"ה הנז', ובכן אנו ליה וליה עינינו, ונקריבה לפניו [...] שלום בגבולינו ושלום וחיים בארמנותינו [...] ואויב יכרית [...] להחיות לה לפליטה גדולה ולשום לה בארץ שארית, החותמים בשנת בניך כשתילי זתי"ם לפ"ק הששי בסדר הנני נותן לו את בריתי שלום [...]

*

בפאס כיהן ברבנות עד שנת תע"ח, שאז עבר לגור במקנאס. על נסיבות הדברים מסופר ב"מלכי רבנן" בערכו. ואת זמן התיישבותו במקנאס קובע בהשערה לערך בשנת תע"ט. אולם בארכיון בן צור שבספריה יש מכתב שכתב אליו שד"ר ירושלים למרוקו מוה"ר יום טוב קריספו, בי"ג מנ"א תע"ח²:

מה מאד גדלה שמחתי בשומעי שמע"ת נתיישב לראש ולקצין בעיר מכנאש יע"א, יורה יורה ידין ידין חלותי היא לפני שוכן סנה יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים ויצליחהו בצאתו ובבואו וירחיב גבולו בתלמידים וה' יהיה עמו כתאות לבו לטוב.

מסגנון הדברים נראה שזמן קצר לפני י"ג מנ"א תע"ח התיישב היעב"ץ במקנאס. ויש לצמצם יותר את זמן העקירה מפאס, שהרי בסדר בזאת יבא אהרן אל הקדש בשנת ובע"ת קבצי [פרשת אחרי תע"ח] מוצאים אנו אותו חותם כאחד מ"דייני העיר פאס יע"א" (מזרח ומערב ח"ג ע' 183) - גם שם בקשר לשד"רות מהרי"ט קריספו הנ"ל. נודע לנו אם כן שבין החדשים אייר-מנ"א תע"ח התקבל "לראש ולקצין בעיר מכנאש יע"א".

כבר נזכר לעיל פנקס רישומי הנישואים שהחזיק היעב"ץ, בו היה רושם את כל הנישואים שהיו באים לפניו. אחרי פטירתו עבר פנקס זה לידי צאצאיו ממלאי מקומו, שהמשיכו לרשום באותה צורה - לפחות עד שנת תרי"ז.

כשעבר לגור למקנאס לקח אתו לשם את הפנקס. בראשי הדפים של השנים ת"פ-תפ"ח רשום בכל דף "מכנאסא" ובתחלת שנת תפ"ט רשום "בפאס יע"א".

*

הדיון בדבר חזרתו לפאס התחיל כבר בתחלת שנת תפ"ז, ונמשך כשנתיים וחצי, עד לאביב תפ"ט, שאז חזר ממקנאס לפאס. כל זאת בכתב התחייבות שחתמו עליו אנשי פאס בחדש אדר שני תפ"ט, ונמצא בארכיון בן צור שבספריה:

בימי חנוכה משנת חמשת אלפים וארבע מאות ושמנים ושבע לבריאת עולם שם נמצינו ושם היינו במתא מכנאסא יע"א כשלשים או ארבעים איש יחידי סגולה מקהלינו קהל מתא פאס יע"א והוסכמנו עם הרב המורה הדיין המצויין כמה"ר יעקב אבן צור נר"ו בן לאותו צדיק וחסיד הרב כמהה"ר ראובן זצולה"ה ונשבענו לו שבועה חמורה בשי"ת [בשם ית'] כראוי שבשובו לשלם לשכון כבוד בארצינו פה פאס יע"א אנחנו חייבים לו ולבאי כחו בכל אלה הדברים אשר יבואו לפנינו [והולכים ומפרטים את כל ההסכם הכספי ומוסיפים] ואף גם זאת מוטל עלינו אנחנו החתומים לעמוד ולהשתדל בכל עוז ותעצומות בבואו לשלם פה פאס יע"א לאסוף ולקבץ לו קהל ועדה וישראל להיות קבועים להתפלל בבית תפלתו כימי עולם וכשנים קדמוניות. גם אנחנו מקבלים אותו עלינו קבלה גמורה להורותינו את הדבר אשר נלך בה ואת המעשה אשר נעשה לשמוע עצה ולקבל מוסר בכל דבר וענין ומדבריו לא נזוז לא נסור ולא נטה ימין ושמאל והכל בהצטרפות הרב הגדול שיחיה נר"ו. וכל זה כבר קבלנוהו בזמן הנז"ל בש"ח בשי"ת ויוספים אנחנו לעת כזאת לאשרו ולקיימו מעת בואו לשלם לדור פה פאס יע"א וכל ימי משך דירתו פה לחיים טובים ולשלם. ולפי שנתגלגלו שינויי הזמן ותהפוכותיו ומקריו בעונותינו שרבו נתעכב הדבר וארכו הימים מאז ועד עתה ולא יצא הדבר לפועל, ולכן חוזרים אנחנו לעת כזאת לקבל לאשר ולקיים את כל הדברים האלה אשר דברנו ונשבענו עליהם כאמור .. כתבנו וחתמנו שמותינו פה בחדש אדר שני בשנת יבא דודי לגנ"ו ויאכל פרי מגדיו לפ"ק במתא פאס יע"א והכל שריר וקיים.

*

גם לפני ואחרי תקופת היותו במקנאס, היה נוסע אליה לעתים³. על שתים מנסיעותיו אלה ידוע לנו מתוך רשימותיו:

א) בפנקס רישומי הנישואים הנזכר רשום אצל שנת תע"ו (ראה מלכי רבנן לב, ב).

בשלשה לכסלו הלכתי למכנאסא יע"א לפקידת חדשו של הח' הש' דיין ומצויין מהר"ר חביב טולידאנו זלה"ה תלמידו של הרב החסיד הקדוש מר אבא זצוק"ל, ושלחו יד הסופרים בכתובות ועשו מה שלבם חפץ לשלול שלל ולבוז בז.

לימודו של מוה"ר חביב טולידאנו אצל מוה"ר ראובן אבן צור היה לפני שעבר לגור לפאס. אח"כ נתמנה מוה"ר חביב לרבה של מקנאס.

ב) בסוף הספר "תאוה לעינים" (זולצבך תמ"ז) שהיה לו, ונמצא כעת בספריית אגודת חסידי חב"ד, העתיק מכת"י את הקונטרס "קילורית לעין", ובסופו רשם:

בלכתי לפעם אחת למכנאסא יע"א דרך ארעי נזדמן לי ספר זה הנקרא קילורית לעין בדפוס .. ובראותי קונטריס זה מודפס קויתי ה' קותה נפשי להעתיקו לעצמי לכבוד המחבר זלה"ה .. אך חששתי שמא השיירא נחוצה לחזור לביתי לפאס יע"א ולא אוכל להעתיק את כלו .. אחרי כן מן השמים עזרוני בזכות הרב המחבר זלה"ה ונתאחרה השיירא .. נאם ינוקא זעירא זוטרא וקטינא יעקב בן הרב החסיד הקדוש מוהר"ר ראובן אבן צור זצוק"ל לה"ה.

בניו ובנותיו:

א) ב"מלכי רבנן" (סה, א) כותב בן נאים בקשר להיעב"ץ אשר "הרב הנז' בחייו קבר ט"ז בנים ולא הניח אחריו כ"א מו"ה רפאל עובד אבן צור זלה"ה בן היבמה, ובנו מו"ה ראובן זצ"ל נקבר בעיר אלקצר". ובערכו של מוה"ר ראובן הנ"ל (קד, ג):

נתבש"מ בש' תק"ב פ"ק בחיי אביו ונאסף אל עמיו בעיר סאלי, והיו ימי חייו קרוב לכ"ה שנה כמ"ש בס' נער בוכה להרה"ג אליהו הצרפתי זצ"ל וז"ל דרוש שדרשתי על שמועה כי באה שנתבש"מ החה"ש כהה"ר ראובן בן מוהר"ר הרב המובהק וכולל דיין ומצויין וחסיד מר קשישא כהה"ר יעקב אבן צור שמת בחה"מ בעיר סאלי אב בחכמה ורך בשנים שנותיו היו קרוב לחמשה ועשרים שנים עמיתי בתו' ובמצות אוי לאזנים שכך שמעו ה' ישקה לאביו כוס תנחומין ויהיה מזבח כפרה בעד כל ישראל אמן. נתבקש בג' באב ... דרשתי עליו כ"א לאב יום ג' בשבת מש' תק"ב לפ"ק.

משנתו זו האחרונה - תק"ב, יש בארכיון הספריה מכתב ממנו, שכתב בשולי מכתב אביו היעב"ץ. מיום "ג' בשבת ס' חיי שרה ה'תק"ב בפאס". המכתב כתוב בערבית באותיות עבריות, והוא בקשר לאחותו האלמנה אזי בואינה דלקמן.

ב) בערכו של הבן השני רפאל עובד אבן צור, מעתיק ב"מלכי רבנן" מרשימת בנו מוה"ר שלמה שמואל בפנקס נישואין הנ"ל, שרשם לאחר פטירתו בשנת תקכ"ט (הוגה כאן ע"פ המקור):

נתבקש בישיבה של מעלה החכם השלם הדיין המצויין מר קשישא כתר תורה ולומדיה עושה צדקות בכל עת הרב מר אבא כמוהר"ר רפאל עובד אבן צור הכ"מ זצוקלה"ה ביום ששי בשבת אחר חצות היום בי"ט לחדש אייר ש' התקכ"ט ליצי' וסימן מן התו' והחזק"ת ב"ו, ומן הכתובים בנ"ה בנית"י בית זבול לך, ומן הנביאים והתענ"ג על ה' ויתן לך משאלות לבך. ומ"כ בכ"י הרב הגדול הרמ"ז מוהר"ר יעב"ץ זלה"ה שהרב מר אבא זלה"ה נולד ביום ב' בשבת ג' לשבט ש' התס"ו ע"כ. וסי' מן התורה ולהית"ך עם קדש ומן הכתובים ועושה חס"ד למשיח"ו, ומן הנביאים להושי"ע כ"ל ענוי ארץ, וסי' יתנ"ו צדקות ה'.

ג) בערך חתנו מנחם סירירו כותב ב"מלכי רבנן", שנולד בשנת תנ"ג ונבש"מ בחשון תע"ט. ובפנקס הנישואין רשם היעב"ץ את נישואיו עם בתו:

ו' בשבת ח' לאדר שמונה בו חופת הבחור הנבון הותיק כהה"ר מנחם נר"ו בן החכם השלם כהה"ר יהושע נר"ו בן החכם השלם דיין ומצויין סבא דמשפטים כמה"ר מנחם זלה"ה בן המשכיל ונבון כה"ר דוד ז"ל בן המשכיל ונבון ה"ר הי"ן⁴ בן הנבון ונעלה ה"ר דוד נ"ע בן החכם השלם כה"ר שאול ז"ל המכונה סירירו ובתולה אזי בואינה אילת אהבים ויעלת חן בתי אני הקטן בנן של קדושים איש אלקים קדוש הוא כמוהר"ר ראובן זצוקללה"ה בן המשכיל הנבון הכשר דחיל חטאין ועביד טבין כה"ר יעקב ז"ל בן איש חיל רב פעלים הנבון הכשר העניו איש צדיק תם וישר ירא אלקים עטרת זקנים בנן של קדושים כהה"ר משה ז"ל בן לאותו צדיק החכם השלם דיין ומצויין סיני ועוקר הרים וצדיק יסוד עולם הצבי ישראל זבח השלמים לה' קדש יאמר לו כמוהר"ר יצחק זצללה"ה הי"ן בן לאותו צדיק החכם השלם המאור הגדול מקור מים חיים זקן ונשוא פנים הוא הראש אבי התעודה כמה"ר משה זללה"ה המכונה אבן צור.

ספרייתו:

ב"שלוחי א"י" ע' 360 מספר על מוה"ר יום טוב קריספו, שד"ר ירושלים למרוקו בשנים תע"ח-תפ"ב, שבדרכו חזרה לירושלים קנה את הספר "שיירי כנסת הגדולה", שלח אותו במתנה להעיב"ץ, וכתב עליו "קניתי אותו לשם הרב המובהק הדו"מ [הדיין ומצויין] בנן של קדושים כמוהר"ר יעקב בן צור נר"ו בסך א"ם ד"ת [אוקיה אחת וד' שמיניות] פה נא אמון היום כ"ה תמוז התפ"ב".

זהו לא הספר הראשון שקנה עבורו. בארכיון בן צור שבספריה יש מכתב שכתב אליו בז' מ"ח תפ"ב מדרכו ממרוקו לתוניס⁵:

אני היום על פרק הנסיעה לתונס ונא אמון, חד כרעה אארעה וחד אמברא⁶, ומרב חשקי לעמד לשרת בקדש מיום שנכנסתי לארגא"ל, ואני מחפש אחר ספרים מחודשים ולא מצאתי, ומקרוב האלדים אינה לידי ס' שו"ת מהרב בעל בית חדש, וג"כ ספר גינת ורדים מהרב ר' אברהם הלוי, קניתי אותם בשני רייאלים וחצי שהוא סך [...] יגיעו למכ"ת על יד שליחא דרחמנא החכם השלם והכולל כמה"ר חיים יעקב נר"ו⁷, שליח הגליל והרשב"י זלה"ה. ובע"ה מה שיזמין ה' [...] לידי אשלחנו עם נאמן א' ההולך.

ובי"ב מ"ח כתב לו שוב באותו ענין:

כתבתי למע"ת בארוכה עם שליחא דרחמנא החכם השלם והכולל כמה"ר חיים יעקב נר"ו, ויגיע למ"ר הב' ספרים על יד הנז', הלה המה ספר גינת וורדים וספר שו"ת להרב בעל בית חדש זלה"ה.

למדנו מכאן שלא היה זה מקרה בודד של מתנה, אלא שהיעב"ץ ביקשו לקנות עבורו ספרים במקומות שונים בדרכו חזרה לעיה"ק ירושלים.

בספריית אגודת חסידי חב"ד נמצאים כיום כמה עשרות ספרים שהיו בבעלותו. בחלקם רשם איך שהגיעו לידו, ובכמה מהם – הגהותיו בכת"י על הגליון.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org