שם סט"ז
רקק מים שברשות הרבים שאינו עמוק עשרה בטל הוא לגבי רשות הרבים אם רגילים הרבים להלך בו, אע"פ שהוא הילוך שעל ידי הדחק. ואפילו אם אינו רחב ד' שאין מהלכים בתוכו אלא מדלגים עליו, הרי הוא רשות הרבים, כיון שהרבים בוקעים בו ועוברים עליו, ואין מקיפים אותו כמו שמקיפים את הבור שברשות הרבים.
א. כתב במ"מ וציונים וז"ל: בטל הוא – כ"מ לכאורה ברש"י עירובין פ"ז ע"א ד"ה שלא היתה כשיעור וכו' אינו חולק רשות לעצמו וכו', ועיין לבוש סי' שנ"ו ס"א (אך עיי"ש ברש"י, ולהלן בסוף הסעיף מבואר שגם בפחות מי' הוי כרמלית. ואולי משו"ז השמיט להלן תיבת מים ומיירי שא"ב מים, עיין פרישה סי' שנ"ז סק"א בדעת הריטב"א כעי"ז) וכו'. אבל רקק שאין רבים – עיין מ"א סי' שנ"ה ס"ק ט"ז, עכ"ל. ותימה רבתי, שהרי החילוק בין הרישא לסיפא מפורש בפרש"י בסוגיין (ק' ע"ב) ד"ה הילוך, שדוקא כשרבים בוקעים בו הוי רה"ר, אבל כשאין בוקעין בו הוי כרמלית.
ב. המג"א (סקי"א) כתב שדין רקק שאין מהלכים בתוכו אלא מדלגין עליו שנוי במחלוקת רש"י ורמב"ם, שלדעת הרמב"ם (פי"ד הכ"ד) הוי רה"ר, אבל מדברי רש"י (ק' ע"ב) משמע דלא הוי רה"ר אא"כ הולכים בתוכו. וכוונתו להא דפרש"י על מימרא דרב אשי שם האי מאן דזריק ונח אגודא דגמלא מיחייב שהרי רבים בוקעין בו, ופרש"י וז"ל: ואע"ג דאיכא דמיפסעו פסעי ולא מנחי כרעייהו עליה, איכא טובא דעברי עליה, עכ"ל. ומשמע דכל היכא דמיפסעו פסעי לא חשיב הילוך לאשווייה רה"ר, וא"כ עכצ"ל דרקק מים שרה"ר מהלכת בו היינו שמהלכים בתוכו ואין מדלגים עליו.
אבל בא"ר (סק"כ) כתב שאין כאן מחלוקת, אלא בין לרש"י בין לרמב"ם מיירי ברקק שרוב העם מדלגים עליו ומיעוטם הולכים בתוכו, וחשיב רה"ר מחמת המיעוט העוברים בתוכו.
והנה דעת רבנו מפורשת כדעת הרמב"ם דלא בעינן עוברים בתוכו, אבל מלשונו משמע לכאורה שדבריו הם גם אליבא דרש"י, שכתב "שהרבים בוקעים בו ועוברים עליו", שלכאורה מקורו בלשון רש"י "איכא טובא דעברי עליה"1. ולפ"ז צ"ל שלדעת רבנו רש"י ורמב"ם לא פליגי, אבל לא כמ"ש בא"ר דחשיב רה"ר מחמת המיעוט העוברים בתוכו (שהרי רבנו כתב בפירוש דחשיב רה"ר מחמת הרבים העוברים עליו ואין מקיפים אותו ולא מחמת העוברים בתוכו), אלא צ"ל שפירש דברי רש"י "איכא טובא דעברי עליה" דלא אתא למימר שמלבד אותם המדלגים עליו יש אחרים שעוברים בתוכו (כמו שפירשו המג"א והא"ר), אלא שאף שמדלגים עליו סו"ס עוברים הם עליו בדילוג זה והוי רבים בוקעים בו, ולפ"ז לכו"ע דילוג חשיב בקיעת רבים.
אבל הכרח גמור אין בדבר, דשפיר איכא למימר דס"ל לרבנו דרש"י ורמב"ם פליגי כמ"ש המג"א, ולשון רבנו "עוברים עליו" אינו מלשון רש"י. וק"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור