אלקים גימטריא הטבע, ויש ע"ד אז ישיר נהירו דעתיקא בז' כו' וצ"ל קומה ד' עליות מ' ות"ת לקבל מאוא"ס ע"ד עבדים היינו כו' ויוציאנו כו', או ע"ד חיבור ו"ה בי"ה שיהי' השם שלם כו', או קומה זו ע"ד עורה למה תישן כו' שהוא ענין קודב"ה בגלותא סליק לעילא לעילא, ועמ"ש ע"פ הוי' איש מלחמה הוי' שמו.ז) מד"ר פ' ואתחנן דרפ"ח ג' ע"פ ואתחנן אל ה' והעירו מפסוק והוא מהשנא עדניא וזמניא, משה גוזר על הקב"ה ואומר קומה ה' שובה ה' כו', ועכשיו מתחנן ומתחבט ליכנס לא"י ואינו מתקבל, שעתא עברת כו', והיינו כי משה נק' איש האלקים כנ"ל סעי' ד', וזהו פני משה כפני חמה שמשא דנהיר לסיהרא, אבל כשהגיע זמנו של סיהרא לשלוט פני יהושע כפני לבנה זהו ענין שעתא עברת כו', ועד"ז הוא עוד במד"ר ר"פ וילך דף ש' ע"א ע"פ וגם לא ליודעים חן אתמול הי' יודע האיך לרצות את בוראו קומה ה' כו', ובמד"ר ברות דמ"ב ג' פרשה ב', ר' מנחם בר אבין פתר קריי' במשה, ויוקים ע"ש קומה הוי' ויפוצו אויביך, אנשי כוזבא שעשה דבר של הקב"ה כמו כזבים שנאמר למה ה' יחרה אפך בעמך כו', והדברים עתיקים, הדברים הללו (היינו התורה) נאמרו ממעתיקו של עולם, ובמשנת דר"א כ' שצ"ל מעתיקו ש"ע שהשי"ת נק' עתיק יומין עכ"ל, א"כ י"ל שגם ענין ויוקים קומה ה' היינו ע"י המשכה מעתיק יומין כו', וא"כ יש להבין זה ע"פ מ"ש בבה"ז פ' בלק על המאמר דקצ"א א' בענין שחורה אני ונאוה, גבורי כח עושי דברו שממשיכים ג"ר לז"א ובנין המל', וזהו עצמו ענין קומה הוי', והמשכה זו נמשך מעת"י, וזהו והדברים עתיקים כו'.
קיצור. משה גוזר ע"ד צדיק מושל, ויוקים ע"ש קומה ד', והדברים עתיקים
ח) ועיין בבה"ז פ' בהעלותך ע"פ ויהי בנסוע הארון בענין נון מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתא אמאי, ביאר תחלה ענין נון כפופה נוק' נון פשוטה כללא דדכר ונוק' ועיין בפרדס שער האותיות פי"ז ובמג"ד באות נו"ן, ועיין עוד מענין נו"ן בזח"ג פ' אחרי דס"ו ע"ב ור"פ חוקת דק"פ ע"ב האזינו דרצ"ג ע"ב ע"פ עיניו כיונים, וכאן בבה"ז פי' הטעם בענין נון כפופה דכפיפא לגבי דלעילא, שבחי' מ' הוא רק מקבל מז"א דאצילות ע"ד סיהרא לית לה מגרמה כלום, והמ' לא נאצלה בסוד שורש רק בנקודה א' והט"ס באין לה בסוד תוספת ממלכיות דט' ספירות דז"א, ועיין מזה בסידור סד"ה בונה ירושלים הוי', ובלק"ת פ' ראה בהביאור ע"פ וכל בניך פ"א, ובבה"ז פ' בלק ע"פ שחורה אני ונאוה, והיינו לפי שבחי' מ' הוא מקור דבי"ע שהם בע"ג ואין ערוך כו', וע"כ היא כפופה כדרך כל מקבל שבטל לגבי המשפיע, וז"ש בגמרא ספ"ה דברכות המלך כיון שכרע שוב אינו זוקף עד סיום כל השמו"ע וגם הכפיפה ע"ד הכלה הופכת את פניה ואוכלת עמ"ש מזה בד"ה ואכלתם אכול ע"ד מאן דאכיל דלאו דילי' בהית לאסתכלא בי', וזהו טעם לכפיפת הנו"ן למעלה, וכפיפתו למטה מחמת יראת יניקת החיצונים שלא יהי' רגליה יורדות, ועמ"ש ע"פ והארץ הדום רגלי ובזח"ב דרמ"א א', וכל אות כלול מג' בחי' חב"ד חג"ת נה"י, עיין בסידור בד"ה מזמור לתודה, וכפיפה שלמעלה בהנו"ן זהו כפיפת חב"ד והכפיפה שלמטה זהו כפיפת נה"י ע"ד ויאסוף
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור