ממוצע ומ"מ לא ישתנה ממהותו והוא כמו הארת השמש מזכוכיות זכה ונקיה בלי שום עפרוריות שמראות כל עצמיות אור השמש בלי שום שינוי מהות כלל כמ"ש ושמתי כדכד שמשותיך כד הוא זכוכיות ברה בתכלית מאד וכמו אור השכל הנגלה בדבור שהוא ג"כ בחי' לבוש והסתר אף שאינו בבחי' שינוי מהות שממנו נראה ונתגלה כל עצם עומק השכל, וזהו ענין בגדי שבת ובגדי חול שבבגדי חול הוא בבחי' הסתר עצם המהות כמו בבגד שמכסה ומסתיר אף גוף האדם ובגדי שבת אף שהוא ג"כ בבחי' בגד ולבוש אך מ"מ אינו בבחי' הסתרה כנ"ל, וכמו"כ הוא למעלה שמבחי' חכ' שבמל' דאצי' ולמטה השפעה הוא בערך המהות כח הפועל בנפעל כמ"ש כולם בחכ' עשית השפעה עצמיות כמ"ש במ"א, אבל מבחי' כתר מל' א"א להיות ההשפעה כ"א בדרך דלוג וממוצע ע"י כתר דבריאה כמו"כ למעלה מבחי' עצמיות המאציל לנאצלים אשר אין ערך להם עם המאציל שהם בחי' אורות בכלים צ"ל ג"כ ע"י בחי' ממוצע בחי' כתר בין מאציל לנאצלים כמאמר אא"ס מלגו הוא עצמיות המאציל שאינו נראה ונסתר כנ"ל וכתרא עילאה מלבר, וזהו כי שמש ומגן ה' אלקים שאלקים הוא בחי' ערך והשתוות המהות והיינו הוא מבחי' ט"ס שבמל' שבבי"ע והיינו מחכמה ולמטה.
והנה כמו שיש ב' הבחי' בהמשכות והשתלשלות כמ"כ ישנו ב' הבחי' בעליות, והיינו שיש בחי' עלי' הצריכה להשתנות ממהותה ועולה במדרגה הגבוה ממנה כמו עולם העשי' העולה ונכלל ביצי' ויצירה בבריאה ובאצי' כו' שנשתנה ממהותה לגמרי למהות עולם הגבוה ממנה, ויש בחי' עלי' אחרת שכל עולם הוא על מהותו רק שאינה מסתיר על עולם המאיר בו היינו שעולם העשי' אינה מסתיר על עולם היצי' המאיר בו והוא כמו בחי' שבת שהוא בחי' עליות העולמות ומ"מ כל העולמות עומדים על אופניהם בלי שום שינוי וכמ"ש לדוד בשנותו את טעמו, וזה הוא ג"כ ההפרש שבין בחי' משה לשאר הנביאים ששאר הנביאים היו צריכין לנבואתם הפשטות הגוף בשעת הנבואה והוא רק לפי שעה שתיכף אחר הנבואה ירדו ממדריגתם ממש, משא"כ בבחי' משה לא הי' יורד ממהותו כלל והי' רואה בחי' גילוי אלקות למטה בגוף גשמי והיינו לפי שהם היו בבחי' עלייה ומשה הי' בבחי' המשכה, וכמ"כ בחי' שבת הוא התפשטות כמ"ש אתפשטת מלבושהא. ולהבין פרטי העליות צ"ל הפסוק וכרחל לפני גוזזיה נאלמה, רחל הוא בחי' מלכות שמקבלים ממנה כל הע' שרים כמ"ש מלך אלקים על גוים אך שהוא בחי' גזיזה בחי' שערות ונאלמה הוא בחי' אלם, ולהבין זה צ"ל בחי' מדבר שהוא אדם שלמעלה מן החי אך שיש אדם דקטנות ואדם דגדלות והיינו שיש בחי' דיבור שיש בו הארת החכ' כמו שאנו רואים שעד ג' שנים אין התינוק יכול לדבר עד שיהי' בו הארת החכמה והיינו כי לצרף אותיות הרבה ולעשות תיבה שלימה צריך להיות לזה בחי' חכמה אף בדברים שאין בה המשכת השכל של האותיות עצמן וכמאמר אבא יסד ברתא כו' ויש עוד בחי' אדם דגדלות וכמ"ש מה שמו ומה שם בנו הוא בחי' הארת החכמה במדות דהיינו שיהי' המדות מתנהגין ע"פ השכל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור