זהו נמשך רק ע"י תומ"צ וזהו ושמי הוי' לא נודעתי להם והמשכת חב"ד זהו ענין הנסכים שמן חכמה סלת דעת יין בינה כו'), וזהו ענין ארץ כנען לשון הכנעה ושפלות (ע' בלק"ת ר"פ שלח) ולפי שבבחי' זו נאמר רגליה יורדות ע"כ צ"ל לעולם ירגיז (ועמ"ש ע"פ והארץ הדום רגלי הדום רגלי שלא יהי' רגליה יורדות זהו ע"י והארץ הוא המצות כו').
פ"ד ובזה יובן ענין המרגלים שלא רצו ליכנס לארץ. (ואפ"ל ע"ד אבן מאסו הבונים היתה כו') וזהו מנחה ונסכים, צומח ודומם גבוה מהאש בחי' חי, סולת דעת אין התינוק יודע כו' עד שיטעום טעם דגן כו'. וענין עולה ומנחה וזבח ונסכים עמ"ש בקיצור שאחר זה סעיף ד'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור