RebbeHub
עב · EN
ספרייה

אור התורה, במדבר כרך ב

עג

ע"ש, וכמו שהוא בפעולות שבעלי חיים כל א' פועל פעולה א' משא"כ האדם פועל מעשים רבים כך הוא ג"כ במדות שבעלי חיים יש לכל א' רק מדה אחת פשוטה בלתי הרכבה מזולתו כלל כמו הנשר טבעו רחמני על בניו והעורב טבעו אכזרי הנה לא יש בנשר הרכבה מטבע העורב כלל שיראה אכזריות לבניו איזה פעם, וכמ"כ להפך בעורב אין בו כלל מטבע הנשר, וכמ"ש לבני עורב אשר יקראו כו' ולא יש בהעורב נטיה אפילו כמלא נימא שיתגלה בעורב א' פעם א' רחמים מחמת כי בריאותו הוא בטבע מדה אחת בלתי התכללות ממדות אחרות, וז"ש כל עוף למינהו כו' (ובגמרא בכתובות משמע שהעורב הלבן מרחם על בניו כמש"ש עורבא בעי בניה וההוא גברא לא בעי בניה כו' מ"מ י"ל עכ"פ שאינו כלול יותר רק מן שני מדות וכמ"ש הרמב"ם פועל א' בלבד או ב' פעלים כו', אבל האדם כלול מהרבה מדות מאד), אכן טבעית האדם שהוא מורכב מכמה מדות שונות מדבר והיפוכו, כי הנה לבד שהוא כלול מעשר בחינות הנפש ג' שכליים ושבע מדות, עוד זאת בכל מדה ומדה שלו יש הרכבה והתכללות מהיפוכה ואין זו המדה א' ופשוטה אלא מורכבת וכלולה ג"כ מכל המדות ד"מ באכזריות שבו כלול רחמנות וכן להיפך כו' וכגון האב שמכה את בנו בשביל להדריכו שילך בדרך טובים אע"פ שהכאה זו אכזריות היא הרי עיקרה ותכליתה רחמנות ואהבה שלא יקלקל מעשיו כו', וכן בשאר כל מדות האדם כל א' מורכבת מכולן, וכן יש באדם ג"כ התכללות מבחי' דצ"ח שהעצמות הם כמו בחי' דומם כו', ולכן נק' האדם עולם קטן, וזהו מפני שנברא האדם בצלם אלקים ולכן נאמר באדם וירדו בדגת הים ובעוף השמים כו' והיינו כי שרש האדם נלקח מעולם התיקון ושרש דצ"ח הוא מבחי' עולם התהו שקודם בחי' התיקון, והנה בעולם התהו לא היו בחי' פרצוף רק בבחי' נקודה וספי' דהיינו שלא הי' בחי' התכללות המדות משא"כ התיקון הוא בחי' פרצופי' שהוא התכללות כל הע"ס זע"ז כו', והנה בודאי כדי שיהי' התכללות ב' הפכיים יחד א"א להיות כשכל א' הוא בתוקף מדרגתו אלא ע"י שיהי' נחלש תוקפו אז דייקא יוכל להתחבר גם עם היפוכו, כמו עד"מ האש והמים שהם ב' הפכיים הנה הם עצמם כמו שהם א"א שיתחברו בשום אופן יחד, אבל כשנחלש תוקפם כמו תולדות האש ותולדות המים יוכלו להתחבר, וכמו בסממני הרפואו' יש דבר חם ויבש שעיקרו מתולדות האש ויש דבר קר מאד ולח שעיקרו תולדות המים מ"מ הם יוכלו להתחבר יחד ממש לפי שמ"מ אין בכל א' מהם כתוקף האש עצמו או כמו המים עצמן כו', כך הוא ענין ההפרש בין תוהו לתיקון שבעולם התוהו שהי' כל מדה בתוקף ונק' רבוי האור כמו עד"מ עצם יסוד האש לבד כו' לכן לא יוכלו להתחבר ולהתכלל עם היפוכה ולכן הי' ענפין מתפרדין, אמנם ענין התיקון הוא המעטת התגברות האור עד שאין המדה בתוקף כ"כ וכמו שיש למטה ג"כ מי שמדותיו קשים כארז ויש מי שהוא רך כקנה כו' וכיון שכל מדה יש בה רכות ולא בתוקף כ"כ לכן יכול להתכלל ג"כ עם היפוכה ולכן האדם ששרשו מעולם התיקון ע"כ פועל מעשים רבים וכל מדותיו כלולו' ומורכבות זמ"ז שזהו בחי' עולם התיקון משא"כ דצ"ח ששרשן מעולם התהו

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org

יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור

הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
השינוי יופיע אחרי שאחראי האוסף יאשרו. כל גרסה נשמרת בהיסטוריה.
דיווח על בעיהבלי חשבון
מה לא בסדר?
מה לא בסדר?
הדיווח גלוי לכולם באתר (בלי שמכם), חוץ מדיווח על זכויות יוצרים או תוכן פוגע. אל תכתבו כאן פרטים אישיים. או פתחו דיווח מלא, עם כותרת ותיוגים
הטמעה באתר אחר