ביאור על תורה מה טובו שבלק"ת
הנה ענין ג' בחי' נר"נ י"ל שהוא ג"כ ענין עבד כנעני ועבד עברי ואמה העבריה המבואר במ"א בד"ה וכי ימכור איש את בתו לאמה שהם ג"כ ג' בחי' עשייה יצירה בריאה כו', אופנים חיות שרפים, וע"י התשובה שאזי הם מתבררים ומתעלים באצי' שזהו הירידה צורך עלי' כדלקמן, וכמ"ש ע"פ מי מנה כו' הנה אז י"ל שנכללים בבי"ע שבאצי', וזהו ענין ג' המדריגות דלא זז מחבבה עד שקראה בתי והוא מל' דעשי' שבאצי' ואח"כ אחותי יצירה שבאצי' ואמי בינה שבאצילות אשר בה התגלות עתיק שהוא הבחי' שלמעלה מסוכ"ע כו', כי מל' דאצי' הנק' נפש הוא ממכ"ע כנודע מענין וה"ס עש"ן ר"ת עולם שנה נפש, וז"א נק' קודב"ה קדוש סוכ"ע וזהו בחי' רוח לא ידון רוחי כו', ונשמתי בחי' שלמעלה מסוכ"ע כנ"ל, ועמ"ש ע"פ אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף כו', ולפמש"ל שבתשובה זו הג' יש ג"כ ב' בחי' א"כ בחי' הד' זהו ע"ד הנזכר שם ענין יעוד האמה כו', שזהו ענין יחוד הבריאה באצי', ועי"ז ממשיך מח"ע אצילות שבאצילות כו', וכן יש בחי' שלמעלה ממדריג' לא זז מחבבה עד שקראה אמי כמבואר בזח"א ויצא דקנ"ו ב' לא ספיק ליה דא קראה אם כו' לא ספיק ליה דא קראה בשמיה דכתיב והחכמה מאין תמצא וע"ש במק"מ, והנה ג' בחי' עשיה יצירה בריאה שהם נר"נ הם יחידות עשירות מאות וזהו ענין בכ"ר, ומה שנרמז זה באותיות בכר שהם השניות מאותיות אי"ק י"ל כי בכ"ר הוא חכמה כמ"ש הראב"ד בפי' לס"י משנה א' כי החכמה מאין תמצא יש מאין, ואזי שייך בחי' בכור ונק' החכ' ראשית הגילוי, משא"כ הכתר שהוא אין וכמש"ל ג"כ בשם הזח"א די"ג סע"ב וכה"ג בזח"ג ואתחנן דף רס"ב ע"א ע"ש במק"מ, ועיין בסידור שער התפילין. והנה ע"י ג' תשובות אלו נמשך בחינת חכמה עילאה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור