ע"ב וז"ל איתא בזוהר הרקיע פ' כי תשא שהמשכן סודו בבריאה, והענין שקודם לכן היתה השפע באה ע"י התלבשות בריאה ביצירה אבל כשנעשה המשכן בעוה"ז שהו"ס ה' אחרונה שבשם אז נתקן ה' ראשונה שבשם עולם הבריאה ה' ראשונה, וכדי להרבות האור והקדושה האיר אור הבריאה על המשכן התחתון שלא ע"י אמצעות היצירה כו' עכ"ל.
ובענין בהמ"ק מבואר ג"כ בהרמ"ז ר"פ שמות בדף ד' שהוא כנגד עולם הבריאה בכללו מכתר דבריאה ששרשו מת"ת דאימא דאצי', והוא היכל ק"ק עד סיום כל הבריאה כו' ע"ש. והנה עוד איתא בע"ח שער מיעוט הירח פ"ב שמיצי"מ עד שבנה שלמה בהמ"ק היתה הנוק' בכל ימי החול אב"א עם ז"א בפרצוף ע"ס מהחזה ולמטה כו', ואח"כ כשבנה שלמה בהמ"ק היתה עמו פב"פ שוין בקומתן רק שמקבלת ע"י ז"א כו' ע"ש, וע"כ לפי"ז גם בענין מ"ש הרמ"ז שהמשכן שהוא אוהל מועד שבמדבר סודו בבריאה כו', וגם בהמ"ק הוא בבריאה ודאי יש הפרש עצום ביניהם מאחר שהאו"מ נמשך מבחי' מל' כשהוא אב"א כו' ובהמ"ק נמשך כשהיא פב"פ ושוין בקומתן כו' וע' במק"מ פ' שמות ד"ט ע"ב בשם הע"ח כי לפי שהיתה פב"פ שוין בקומתן הוא במדריג' ה' עילאה ממש כו' ע"ש, ואפ"ל ההפרש עפמ"ש הרמ"ז ר"פ וארא שהרי בבריאה יש ב' בחי' אחת הוא אור העצמי שלה ר"ל האור שבעצם יקרא בשם בריאה והשני אור אימא דאצי' המאיר בבריא' כו', ובחי' זו הב' זהו ענין האור שביום השבת כו' ע"ש, ועד"ז י"ל שבאוה"מ הי' רק אור הבריאה בעצם, אבל בבהמ"ק הי' גילוי האצי' המלובש בבריאה, וראי' לזה שהרי בחי' זו שהי' זו"נ שוין בקומתן פב"פ זהו הבחי' שבשבת כו' ע"ש בע"ח ש' מיעוט הירח פ"ב הנ"ל, א"כ כמו שבשבת מאיר אור האצי' שבבריאה כך י"ל בבהמ"ק, וע' בזח"ב פ' פקודי דרמ"א ע"א מה שחילק בין אוה"מ לבהמ"ק, בהמ"ק איהו דיורא דנייחא כו', ועיין זח"א ויצא דקמ"ח סע"א, ועיין עוד זח"ב פ' תרומה קס"ד א' משמע לכאורה האוה"מ מל' כמו שהיא מתלבשת בבריאה יצירה, ובהמ"ק בינה דאצי', והיינו המל' כמו שהיא במדריגת הבינה כנ"ל בשם המק"מ שמות ד"ט ע"ב והזוהר שם שבית ראשון נק' ה' עילאה, ומכל זה י"ל פי' דירת עראי ודירת קבע, כי דירת קבע ע"ד הגילוי שבאצי' איהו וגרמוהי חד, והוא ענין גילוי יחו"ע, והיינו בחי' פב"פ שהוא ע"י אתהפכא חשוכא לנהורא כו', משא"כ דירת עראי היינו ע"ד הגילוי שבבריאה דלאו איהו וגרמוהי חד, ואין זה גילוי אמיתי כ"א נמשך מיחו"ת וגם אב"א היינו שאין רק בחי' אתכפיא כו', והנה יעקב וישראל הוא ג"כ ענין אתכפייא ואתהפכא וע"כ ייחס האוהל מועד ליעקב ובית המקדש לישראל כו', ועיין בזח"א פ' נח דע"ד א' ע"פ והבית בהבנותו ובפ' וישלח דקע"ב א' ע"פ אם ה' לא יבנה בית כו', ועיין בזח"ב תרומה דקמ"ה א', ובספר ערוגת הבושם בפסוק שה"ש. ולקשר זה עם מה שנת' לעיל שבבהמ"ק הי' האור מבחי' עתיק ואוהל ממוצע בין בית ללבוש יש להקדים מ"ש בסוף הדרוש דמזמור שיר חנוכת הבית בענין ויהי ביתך כבית פרץ, שמבואר מזה שהאשה נק' בית, וכמ"ש ג"כ אולי אבנה ממנה, והיינו לפי שההולדה נמשך מבחי' מזלא כו', וזה שאמרו אין הברכה מצויה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור