לעיל סעי' וא"ו והיינו מפני כי התשובה מגעת בבחי' שלמעלה מהחכ', וג"כ צריך לזה דברים הווידוי אשמנו בגדנו כו' חטאנו כו' עם החרטה שעי"ז נשלם המכוון לצרף את הבריות כמו ע"י קיום המצות לכן עי"ז נמשך הסליחה כו', וא"כ לפ"ז י"ל דענין מנהג אמירת כל נדרי שייך לענין המחילה וסליחה, שכמו שאנו מתירים הנדרים דהיינו ע"י ביטול אליו ית' ע"י החכ' והתורה שאזי יוכל להתיר כנ"ל עי"ז נמשך מדה טובה מרובה הימנה שימחול הקב"ה על כל החטאים והעונות כו' ונסלח לכל עדת בנ"י כו'.
יח) והנה הר"ח שעה"ק פ"י העיר לענין הדבור ממ"ש בזח"א ס"פ נח דע"ד ע"פ והבית בהבנותו אבן שלימה כו' וע' עוד בפ' וישלח דקע"ב ב' ע"פ ויבן לו בית, אם ה' לא יבנה בית, ועמ"ש מזה בלק"ת סד"ה וכל בניך בענין א"ת בניך אלא בוניך כו'. והנה מובן מהמאמר דפ' נח הנ"ל שהציב זה ע"פ ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים כי זלעו"ז עשה האלקים, ונגד והבית בהבנותו הוא ענין העיר והמגדל שבנו דור הפלגה ונעשה לנו שם, שהם נגד עיר אלקינו ונגד כמגדל דוד, ע' זוהר שם פ' נח דע"ד ב' ודע"ה א' וס"פ לך דצ"ו ע"ב ע"פ ויבן בו מגדל ודל"ז ע"ב, וזשארז"ל במד"ר פ' נח פל"ח ודברים אחדים שאמרו דברים חדים על ה' אלקינו ה' אחד, ועל אחד הי' אברהם בארץ כו'. והנה דיבורים האסורים כענין ד' כתות כת ליצנים כו' הנז"ל הם מרכבה לבחי' דבורים חדים ולבחי' עיר ומגדל הנ"ל וכמ"ש בר"ח שם שהם ד' חיות שפן וארנבת כו' שהם לעומת ונגד ד' חיות המרכבה פני ארי' פני שור כו' שמקבלי' מד' מוצאות הדבור עליון דאצי' ומוצא החמישי גיכ"ק הוא בפנימיותם כמ"ש בלק"ת בד"ה וספרתם לכם דגבי חג השבועות כו', גם במד"ר ס"פ נח פרשה ל"ח דמ"א ג' ע"פ וימצאו בקעה איתא ר' נחמי' אומר אם ללצים הוא יליץ, הרי דור הפלגה בוני המגדל נקראו לצים, והיינו כי כוונתם הי' שע"י האחדות והחבור ימשיכו שפע וכל טוב מבחי' דקמי' כחשיכה כאורה ע"י זו"נ דק"נ שלא ע"י הקדושה, וזהו תכלית הליצנות שעושים נגד כוונת בורא עולם וכאלו אין מורדים בו ממש רק שלא יומשך ע"י הקדושה והיינו ע"ד אם תגביה כנשר, ולכן עשו עיר ומגדל וראשו בשמים שרצו להגביה המגדל ע"ד אם תגביה כנשר, שהרי דרך הנשר בשמים, אך משם אורידך נאום הוי' וכמ"ש וירד ה' לראות המגדל כו', ולכן צריך האדם לשמור דבורו מד' בחי' הנ"ל ליצנות וחנופה ושקר ולה"ר, אז יכול להיות דבורו מרכבה לדבור העליון שיהי' ואשים דברי בפיך. וענין אבן שלימה שהאותיות נק' אבנים והם עושים שלום בין הנשמות לאביהם שבשמים כן פי' במד"ר וע"ד ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך כו', וע' עוד בזהר בראשית ד"נ שיש שני בתי ישראל בינה ומ', ומזה יש להעיר לענין התרת הנדר ע"י חו"ב כו' וזהו ג"כ ענין קחו עמכם דברים שובו אל ה', והנה ענין בהבנותו ממילא יובן ע"ד מ"ש באג"ה סי' ה' ד"ה ויעש דוד שם שכ' ואדרבה שינוי התנועות שבשפתים הוא לפי ביטוי האותיות כו' והאותיות נק' אבנים, וז"ש במד"ר תחלת שה"ש שהיתה האבן נושאת א"ע וניתנה ע"ג הדימוס, ולמעלה זהו ענין שצורת האות נושא א"ע מקביעתה בנפש ע' בד"ה מזוזה מימין ונקבע בפה באותו המוצא השייך לה והוא עד"מ הדימוס כו'. ומכ"ז יובן מעלת הדבור בד"ת ועמ"ש מזה ע"פ והבית בהבנותו במ"א סי' ו'.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור