כי על כל מוצא פי הוי' יחי' האדם דלעילא כו' שממשיכין תוס' אורות בבחי' אדם דתיקון ולגבי בחי' זו נק' האדם אחור למע"ב אך לגבי בי"ע נק' קדם למע"ב מפני שהוא בצלמינו כדמותינו בחי' אדם דתיקון והוא המברר בי"ע שנק' דצ"ח להעלותן לשרשן כנ"ל, ושניהם אמת שנק' אחור וקדם צרתני. אך כ"ז כשהאדם הוא בצלמינו כדמותינו שצלם אלקים הוא אצלו בשלימות, אך אם פגם ע"י ביטול מ"ע וכ"ש ע"י ל"ת שנפגם צלם האלקים וכמארז"ל אין חיה רעה שולט באדם אא"כ נדמה לה כבהמה שנאמר נמשל כבהמות נדמו כו' וא"כ הוא להיפוך שהאדם נעשה בהמה, וזהו שדניאל ניצול בגוב אריות שלא עשו לו מאומה מפני שעליו הי' צלם אלקים בשלימות וע"ז כתיב בתורה ומוראכם וחתכם יהי' על כל חיות השדה כו' ורדו בדגת הים וכו' ובכל חיה כו' משא"כ כשנפגם צלם אלקים שבאדם ע"י פגמים ונמשל כבהמות נדמו, אך ע"ז בא העצה בתורה להקריב קרבן. והענין כי ארז"ל בילקוט תהלים ע"פ טוב וישר ה' שאלו לחכמה נפש החוטאת במה תתכפר אמרה חטאים תרדף רעה שאלו לנבואה אמרה תמות שאלו לתורה אמרה יביא אשם ויתכפר שאלו להקב"ה אמר יעשה תשובה ויתכפר, וי"ל שאלו לחכמה ג"כ הכוונה חכמת אלקות ומה ההפרש בין חכ' לתורה ולמה התורה אמרה יביא אשם כו', אך כללות כל התורה הוא יחוד והתחברות אלקות בעולמות וכמארז"ל קודם מ"ת נאמר השמים שמים לה' והארץ נתן לבנ"א וע"י מ"ת וירד ה' על הר סיני כו' ואל משה אמר עלה אל ה' כו' פי' שע"י התורה הוא יחוד והתחברות אלקות בעולמות והו"ע קרבן להוי' קרבן לשון קירוב שנעשה קרוב לה', והענין כי הקרבן מבהמה ע"י ארי' דאכיל קרבנין העלי' לשרשה פני שור שבמרכבה ועי"ז והחיות נושאות הכסא ועל הכסא כמראה אדם הוא ציור קוין בחי' ממכ"ע העלי' לבחי' אא"ס כי לא אדם הוא והוא בחי' סוכ"ע והו"ע ריח ניחוח להוי' ריח העלאה ניחוח הוא המשכה תוס' אורות בשם הוי' מבחי' סוכ"ע והכל ע"י קרבן בהמה כנ"ל ששרש דצ"ח הוא מבחי' עולם התהו שלמעלה מאדם דתיקון והו"ע יחי' האדם דלעילא וזהו קרבן להוי' לשון קירוב התקשרות והתחברות אוא"ס בעולמות ועי"ז מכפר על חטאיו של האדם כי ע"י המשכת תוס' אוא"ס ב"ה מבחי' סוכ"ע בממכ"ע ממלא כל הפגמים שפגם ברמ"ח אברים דמלכא ע"י ביטול מ"ע ול"ת והתורה אמרה יביא אשם ויתכפר אבל שאלו לחכמה כו' הוא חכמה שבמע"ב כמ"ש כולם בחכ' עשית כו' ה' בחכמה יסד ארץ כו' וע"פ חכמה שבמע"ב א"א לתקן ולכפר וכו' שקודם מ"ת לא הי' חיבור וקשר שע"י אתעדל"ת ימשיכו מלמעלה מעלה מאוא"ס ב"ה רק ע"י התורה שהוא יחוד אלקות בעולמות המשכת תוס' אורות אמרה יביא אשם ויתכפר. אך קודם שהקריב קרבן הי' צריך לומר בדבור להקדישו בפה הרי זו חטאת או עולה והטעם לזה הגם שעיקר הקרבן הי' ע"י הבהמה ששרשה למעלה מהאדם והוא בבחי' עולם התהו שקדם לתיקון עכ"ז הבהמה למטה היא בנוגה מעורבת טו"ר ושתוכל להתעלות לשרשה שבמרכבה הוא ע"י האדם שנק' קדם בצלמינו כדמותינו וכנ"ל שהעלאת דצ"ח הוא ע"י האדם המברר
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור