האדם כל אשר לו יתן בעד חיי נפשו ואם היו נותנים לו כל התענוגי' שבעולם באופן שימות אח"ז בודאי לא הי' רוצה ואדרבה יקבל עליו יסורים קשים כמו ליקח רפואות מרים בכדי להשאר בחיים מזה נראה בעליל שתענוג החיים גדול מכל התענוגים שבעולם כי אם לא יהי' לו חיים מי יקבל התענוג ואעפ"כ בהרגשת החושי' אינו מרגיש טעם ותענוג מן החיים ובהזדמן שישיג הדברים הנאהבים והנעימים אצלו מה שחוץ לגופו מקבל ממנו תענוג גדול וכ"ז הוא מפני שתענוג תמידי אינו תענוג ובתחלת התהוותו בעולם לא הי' בר דעת לקבל תענוג ועכשיו הוא תענוג תמידי אך כשלפעמים יתייאש מן החיים מחמת חולי כבד ר"ל אז כשאח"כ שבה נפשו אליו מקבל תענוג יותר גדול מכל התענוגי' שבעולם ונרגש תענוג זה רק שאח"כ מתיישן התענוג מחמת שהוא תענוג תמידי כו' וזהו שכתב בלק"א פ' מ"ד בענין ביאור מהות האהבה דבחי' נפשי אויתיך שהוא כאדם המתאווה לחיי נפשו וכשהוא חלש ומעונה מתאווה שתשוב נפשו אליו כו' ע"ש כי אז נרגש האהבה לבחי' החיים מחמת המנגד כו', וכך צ"ל האהבה לא"ס ב"ה חיי החיים כשיתבונן איך שהקב"ה מחי' ומהווה את כל העולמות מאין ליש תמיד בכל רגע ממש ולכן לא יהי' נחשב לו לתענוג תמידי מאחר שבכל רגע מחי' ומהוה אותן מאין ליש הרי א"כ לא שייך כלל שיתיישן הדבר מחמת שהוא תענוג תמידי אלא בכל יום יהי' בעיניך כחדשים ממש כיון שצ"ל התחדשות החיות ממש מאין ליש בכל רגע וה"ז כמשל הרגשת התענוג מן החיים כשהוא חלש ומעונה כו' שאין זה תענוג תמידי כלל וכל התענוגים שם בטלים אצלו נגד התענוג הזה לדבק א"ע תמיד ושלא להפרד מן חיי החיים וכמ"ש ובחרת בחיים כי הוא חייך ולדבקה בו וזהו"ע גילוי בחי' אהבה דנפשי אויתיך הנז' בלק"א פ' מ"ד משא"כ כשהוא תענוג תמידי היא אה' המוסתרת ולא זו הדרך ישכון בה אור האמת והאמונה אלא צריך להביא לבחי' גילוי ע"י ההתבוננות הנ"ל. וכך עד"ז יובן ג"כ ענין גילוי האהבה דבחי' אהבת הבן אל האב שכשהבן הוא עם האב תמיד אינו נרגש התענוג והאהבה מחמת שהוא תענוג תמידי אבל כשנתרחק הבן מהאב תגדל האהבה כו'. אך בבחי' אהבת הבן אל האב יש בו ב' בחי', יש בן שיכול למס"נ בשביל אהבת אביו וזהו ענין דרחים לי' יתיר מגרמי' ונפשי' שבלק"א שם פמ"ד, ויש בן שאין לו מס"נ על אביו וגם אינו מחוייב ע"פ הדין ואבידתו קודמת לאבידת אביו כו' וזהו מחמת שהוא נהי' דבר בפ"ע אך הנשמה לגבי הקב"ה אינו כן רק כולא חד ואינה נפרדת ממנו ית' כלל לכן מוכרח להיות לה אהבה אפי' בכל לבבך ובכל נפשך ממש במס"נ וזהו האה' שהיא מחמת שהוי' אלקינו הוא אבינו ממש ונק' בנים למקום שבכאו"א מישראל יש בחי' אהבה זו אך האהבה היא מוסתרת כו' וע"ז נאמר הגידה לי שאהבה נפשי להמשיך לי גילוי אור האהבה זו שהוא אהבת הבן אל האב. עכ"ה).
נת' ענין הגידה לי שאהבה נפשי שיהי' גלוי האהבה המוסתרת אהבת הבן אל האב, וענין הגילוי מובן מגילוי אהבה שכיוצא בזה שהיא ג"כ
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור