הוא מהם דוקא כי יכולים להתעלות משא"כ המדבר שהוא מקור הקליפות והיינו בחי' קליפו' קשות שאינם יכולים להתברר לכן אינו מגדל צמחים ופסול לכיסוי שא"א לעשות בו מצוה ולהעלותו) וע"י שנסעו בו בנ"י כו'.
מן תאוה כו'* (ואעפ"כ יש יכולת באדם להכניעו שיהא נכנע תחת נה"א ליבטל לרצונה שהוא בחי' ואהבת שהנה"א אוהבת ומשתוקקת לה' ואין זה אלא לפי שכבר נכנע המקור של כל הקליפות שהוא המדבר) אבל לולי זה כו'.
כלל ופרט כו'* (וזה הי' תכלית כוונתו הרצויה ב"ה שיסעו ישראל שבאותו הדור מ"ב מסעות במדבר כי ס"ר נש"י ההם היו ס"ר שרשי' נשמות שכוללים כל נש"י שבעולם, אשר נוסף כהנה וכהנה על מספר ס"ר, שאינן רק ענפי' וניצוצות בלבד המתפשטי' מהם ולכן כשנסעו המה מ"ב מסעות כנגד שם מ"ב המגרש את החיצוני' במדבר הגדול והנורא שהוא מקור כל הקליפות ושרשם והכניעו אותו אז נעשה מזה פעולה לדורות שכאו"א מישראל עד סוכה"ד שהוא ניצוץ או ענף ממנו יכול להכניע את גופו ונה"ב שהוא ג"כ ניצוץ וענף מן הקליפות לפי שכבר נכנע מקור הקליפות בפני מקור נש"י דעתה שהן ס"ר נשמות השרשי' שבעולם שהיו מלובשות בגופו של ס"ר ישראל שבאותו הדור) אך עדיין כו'.
בא"י היינו נוכח* (ואח"כ אשר קדשנו במצותיו ל' נסתר והן ב' בחי' המשכות שונות דהיינו בחי' ממכ"ע וסוכ"ע כי אתה לנוכח הוא בחי' ממכ"ע כמ"ש ואתה מחי' את כולם והיינו בחי' כ"ב אותיות כנז' בזוהר) במח' א' כו'.
(בסופו). ולכן ויכתוב משה* (דוקא כתב חותמו של הקב"ה דהיינו שהמשיך אא"ס ב"ה להתגלות בחכ' כי הוא השושבין המוריד וממשיך כו' כנ"ל והטעם כי משה הוא מבחי' חכ' כמ"ש מן המים משיתיהו וכתיב וירא ראשית לו כו' ולכן הוא דוקא יכול להוריד ולהמשיך א"ס ב"ה למטה שהתלבשות אא"ס בכל העולם הוא ע"י בחי' החכ' שבו כו' ולכן הוא כתב חותמו של הקב"ה אמת לפי ששרשו מבחי' חכמה לכן הוא המשיך אא"ס בחכמה כו').
שעי"ז יהי' ההעלאה* (שכל עיקר המסעות הי' ענין העלאה דבנ"י מלמטה למעלה ע"י שם מ"ב שעיקרו בחי' העלאות כמ"ש בשתים יעופף כו' ולא הי' כח להעלות אם לא שמתחילה ויכתוב משה שהוא ענין המשכות אא"ס ב"ה ומתלבש בבחי' חכ' שנק' חותם כנ"ל וע"י התגלות זו בהם יוכלו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור