אך עכ"ז אל ה' ויאר לנו הארה רבה ועצומה מקדושה עליונה הזאת הנפלאה והנעלמה ע"י המצות שנתן לנו כי הנה בתורה ומצות נאמר לכו לחמו בלחמי והנה לחמו פי' לפי שהתורה היא לחם ומזון לנפש כמו הלחם הגשמי שהוא מזון לגוף כו' אבל מ"ש לחמי צריך ביאור וכי לאכילה ושתיה כו' וביאור הדבר הוא ע"ד מארז"ל רעייתי פרנסתי ישראל מפרנסין כו' והענין כי הנה המאכל שהוא דצ"ח מחיה את האדם שהוא מדבר שהוא במדרגה יותר גבוה מהמאכל ואיך מחיהו המאכל אך ע"ז נאמר כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם שמוצא פי' ה' הוא החיות של המאכל והם העשרה מאמרות שבהם נברא העולם שבמאמר תדשא הארץ נברא הצומח ובמאמר תוצא הארץ נפש חיה נבראו הבע"ח וכח וחיות המאמר ההוא תמיד מלובש בו להחיותו ולקיימו והוא הוא המחיה את האדם. אך הרי גם האדם נברא במאמר נעשה אדם ויש בו ג"כ מוצא פי ה' ולמה צריך להמאכל שיחיה אותו אבל הענין כי הנה כתיב אחור וקדם צרתני אחור למע"ב כו' שהאדם באמת הוא אחרון למע"ב בזמן וגם במעלה מצד גופו ונפשו הבהמית כמאמר יתוש קדמך שכל הדברים דצ"ח אע"פ שירדו מטה מטה מאד בעשייה גשמיות להיות יש ודבר גשמיות מ"מ אינם דבר נפרד לגמרי כמו האדם שיכול להיות נפרד לגמרי ח"ו ועובר רצונו ית' למרות עיני כבודו רק מצד עילוי נשמתו ונפשו האלקית לבדה הוא קדם במעלה יתירה על כל הנבראים וגם מצד גופו ונפשו החיונית יש לו מעלה יתירה על הדצ"ח ברוח חיים שבו שהיא נפש המדברת והמשכלת. והמאמרות סדרן מלמטה למעלה מתחלה תדשא הארץ שהוא להיות הצומח ואח"כ ישרצו המים דגים שאינם בכלל בשר ואח"כ תוצא הארץ נפש חיה ובהמה ואח"כ נעשה אדם.
והנה כל זה הוא בבחי' ירידת המדרגות והתהוות השתלשלותם מאין ליש אבל במקורם ושרשם למעלה מעלה מסדר ההשתלשלות הנה הוא להפך שבחי' נפש אלקית שבאדם היא בחי' אחור לגבי מקור וחיות הגוף ונפש הבהמית שנלקחו ממדרגה עליונה וגבוהות מאד אלא שנפלו בשבירת הכלים כנודע ושם הוא חיות הדצ"ח גבוה ונעלה במעלה יתירה אלא שנפלה למטה יותר בחיות מצומצם מאד כמו דומם וצומח כו' וכמשל מנפילת החומה שעליון שבה נופל למטה יותר בריחוק מקום כנודע ולפיכך המאכל שהוא מדצ"ח מחיה את האדם ויש לו יתרון מעלה על האדם שהאדם צריך להמאכל למלאות די מחסורו אשר יחסר לו מבלעדי הלחם והמאכל משא"כ המאכל א"צ להאדם. וזהו כי על כל מוצא פי הוי' כי מוצא יש לו ב' פירושים מוצא מה שכבר יצא מפי ה' התפשטות החיות מרוח פיו בעשרה מאמרות שנברא העולם ומוצא לשון מקור וחיי החיים כמו מוצא מים שהוא המקור הנובע המעיין דהיינו המקור שממנו יצא העשרה מאמרות שבמקורן ושרשן הדצ"ח מאד נעלה ונמשכים ומשתלשלים ויורדים למטה עליהם ממדרגות עליונות ולפיכך יחיה האדם. (הרי נת' ענין אחור וקדם שייך בהיות הנשמה ממש בגוף שהיא בחי' קדם במעלה יתירה על כל הנבראי' וכמ"ש ורדו בדגת הים כו' וכמ"ש ויהי האדם לנפש חיה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור