ועוף זה מיכאל כו', אבל הנשמות שנמשכו מבחי' מחשבה היו קודם שימ"ב [כי בהדבור יש עת לחשות כמו שיש עת לדבר משא"כ המחשבה היא תמידית והשכל* והמחשבה הם תרדל"מ] וכמארז"ל במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים [ובמד"ר פ' בראשית פ"ח עם המלך במלאכתו ישבו שם עם ממ"ה הקב"ה ישבו הנשמות של הצדיקים שבהן נמלך הקב"ה וברא את העולם] ולא צדיקים לבד אלא כדכתיב ועמך כולם צדיקים וירידתן בגוף הוא צורך עלי'.
(קיצור, היום כי בכל יום יהיו בעיניך כחדשים הנשמות עלו במח' ולכן היו גם קודם שימ"ב והמלאכים שהם מבחי' דיבור נתהוו בשימ"ב וירידת הנשמה בגוף צורך עלי').
ולהבין ענין העלי' מאחר שגם בלא"ה עלו במחשבה [בד"ה ושמתי כדכד פ"א פי' כי העלי' היא למעלה מהמח' שהמח' הוא לבוש אבל השכל הוא עצמי' ויש ג"כ בחי' שלמעלה מהשכל ובד"ה שחורה אני דרוש השני פ"א פי' כי ע"י הירידה דוקא נעשו הנשמות בבחי' כלה ומקבלי' שפע מעצמות ח"ע כמארז"ל ביום חתונתו זה מ"ת ואפשר שני הפירושים ענין א' ועמ"ש מזה בהגהות* לד"ה וישב יעקב].
הנה י"ל פי' נשמה שנתת בי טהורה היא כו' והוא תחלת התפלה גם קודם לאשר יצר* כמ"ש בגמרא פרק בתרא דברכות ד"ס ע"ב [וצ"ע דשם לא נזכר* ענין אתה בראת רק מתחיל אתה יצרת] כי מתער משנתי' אומר אלקי נשמה שנתת בי טהורה היא כו' פי' טהורה היא מבחי' טהירו עילאה [הג"ה, במאו"א אות ט' סי"ז כ' טהירו נק' כלי הראשון והוא אויר הקדמון ובלקו"ת פ' חוקת בהביאור ע"פ זאת חוקת התורה פ"ה פי' גליף גליפו בטה"ע היינו כשנאצל מאוא"ס ב"ה פרצופי ע"י וא"א שהוא כתר דאצי' נק' גליף גליפו בטה"ע א"כ צ"ל טה"ע זהו בחי' שלמעלה מהכתר וא"כ כיון שטהורה היא הפי' ששרש הנשמות מטה"ע מהו העלי' עוד יותר וצ"ע ואפ"ל לפ"ז כיון טהירו נק' כלי הראשון א"כ העלי' הוא בבחי' אור שלמעלה מהכלי וע' בהביאור ע"פ אם בחוקותי תלכו פ"ד עכ"ה].
ואחר כך אתה בראתה פי' בריאה היינו יש מאין עד נפחתה בי התלבשות הנשמה בתוכיות הגוף להחיותו ואתה משמרה שלא תצא מהגוף והוא בחי' מקיף, וכך אוא"ס סוכ"ע וממכ"ע ולא שסובב מלמעלה רק שבכל אתר ופנה הוא ממלא כהתלבשות החיות בהנברא וסובב מלמעלה בבחי' שמירה שלא יפסוק החיות ויצא כו' ועמ"ש בביאור ע"פ לבבתני אחותי. והנה כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני שכאו"א יכול להודות לה' אבל אח"כ צ"ל ברוך אתה ה' הוא מדרנה
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור