אור תורה
לז
רק אין יראת אלקים במקום הזה. ויש לדקדק, היה לו לומר רק אין אהבת אלקים במקום הזה, כי הלא לא היה להם רק אהבה רעה שהוא ניאוף. אך כל דבר צריך להעלות ביראה, כי אברהם הוליד את יצחק, פי' עם יצחק, הוליד את יעקב, פי' מדת רחמנות. כי יש רחמנות מחמת יראה, שמתנהג עם אדם לא טוב ומרחמים עליו [נ"א: שמרחמין על אדם כאשר לא טוב לו ומתנהגים עמו בדין], ויש רחמנות [(מחמת אהבה)] כמו אב על הבן, אע"פ שמתנהג עמו טוב [נ"א: אע"פ שיש לו כל טוב] אעפ"כ יש לו רחמנות על בנו. ונחזור לענין ראשון, למשל כשיש לאדם אהבה רעה [פי' ניאוף], וכשנותן אל לבו יראה מהש"י אז אין לו תאוה עוד. וזהו רק אין יראת אלקים, שאילו היה להם יראה היו יכולים להעלות את האהבה רעה. כי בבוא לאדם מחשבה רעה צריך לירא ולשים אל לבו כי המחשבה של אדם1 הוא מרכבה לה' ית', ע"ד האבות הן הן המרכבה כידוע, והוא שליח [נ"א: והוא שולח לה] להעלות המחשבה כידוע. וצריך שיהיה ציר נאמן ונפש אדוניו ישיב, כביכול את ה' הוא משיב.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור