בשבת שית' בסוף המאמר ע"כ בסעודה הראשונה דע"י חקל תפוחין תחלה שהוא מע"ש ואח"כ ביום כו' ומ"ש השמים מספרים כו' ומעשה ידיו מגיד הרקיע ביום היינו משום דמתעטרין בבחי' מקיפים ביום דוקא שנאמר בו וקראת לשבת עונג כו' ואפשר לומר דרישא דמלכא דאמר כאן הוא בבחי' ג"ר דז"א שנמלא טל מטלא דנטיף ומקבל ע"י בחי' רקיע דבינה ומשם מגיד רקיע זה לחקל תפוחין שנק' מע"ש והמשך דברי המאמר כך הוא מאי מגיד משיך ונגיד לתתא במלכות שנק' חקל תפוחין מרישא דמלכא שהוא ג"ר דז"א מליא מכל כו' ומי הוא המגיד ומשיך ההוא רקיע דאיהו מבועא כו'. ובזה יתכן יותר סוף המאמר דאמר דרקיע זה הוא אנגיד בתיאובת' לאשקאה למע"ש כו' ואם כפי' הא' הרי מרישא דמלכא נגיד לתתא בחקל תפוחין וז"ש שראשי נמלא טל קאי בין ברישא דז"א בין ברישא דנוק' שנק' חקל תפוחין אלא שבמלכות הן הנק' ז' מרגלאן טבאן כמשי"ת הטעם בסוף המאמר וד"ל. והנה להבין ביאור תוכן הענין העולה מב' הפי' הנ"ל הוא רק ענין אחד המבואר למעלה בפי' טל תורה כו' דטל זה כמו שהוא למעלה בעצמות המאציל נק' טל השמים העליונים והוא נמשך מעצמות השעשועים והעונג העליון אך יורד למטה מגבוה לנמוך כמ"ש מוריד הטל ובירידתו למטה נגלה קצת מן ההעלם ונק' טלא דבדולחא וכה"ג והוא יורד עוד מבחי' ג"ר דע"י ונק' טלא דנטיף מע"י כו' ובזה אמר משיך ונגיד מרישא דמלכא לתתא בזו"נ כו' לפי פי' הא' ולפי' הב' נמשך ברקיע שהוא בחי' בינה וההוא רקיע נגיד ומשיך למטה כו' והמכוון א' הוא שנמשך האי טלא מג"ר דע"י למטה בבינה שנק' רקיע ומשם לז"א וז"ש שראשי נמלא טל כו' כנ"ל. וז"ש מליא מכל סטרוהי מכל בחי' שלימות העצמות אלא דבעודנו למעלה אמר דמליא מכל סטרין גניזין בהעלם העצמות ממש ובירידתו למטה הוא מליא מכל סטרוהי בבחי' גילוי מן ההעלם קצת כו' וד"ל. וביאור ענין ההוא רקיע שנק' מבועא דבירא כו' הנה ידוע בפי' נהר יוצא מעדן דהחכ' נק' עדן שהתענוג בו בהעלם כמעיין שנובע בהעלם ובבינה שהוא השגה בהתפשטות לאורך ורוחב כנהר בחי' התענוג שבהשגה הוא במורגש ובגילוי ונק' מבועא דבירא כמו באר מים מכונסים כידוע בענין המקוה שנא' אך מעיין ובור מקוה מים כו' שהבאר מקבל מנביעת המעיין רק שהוא בהעלם והן ד' יודי"ן דמ' סאה כו' והוא נביעת יסוד אבא שנק' מעיין ובור מקוה מים בחי' יסוד אימא שנק' באר מ"ח שהוא מבועא דבירא בגילוי מן ההעלם דיסוד אבא ששם נגלה מצפון דהאר' אור החכמה כ"ח מ"ה כו' וגם בבחי' טל זה נגיד האי רקיע בחי' יסוד אימא כמ"ש ועל ראשי החיות רקיע שנק' מבועא דבירא כו' שבא שם העונג העליון העצמי
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור