נעשה המלך בהתפע' מדת חסדו ולא ישנה דברו ומצוה לעשות חסדו בפו"מ. הנה עכ"ז לא יאומן לזה המבקש שהמלך יקיים בקשתו כי לגודל עוצם רוממות המלך בענייני המלוכה יוכל לשכוח מיד על שאלתו ובקשתו דכלא חשוב ממש בעיניו ולזאת ההכרח לו לזה האדם המבקש לחזור ולבקש על בקשתו זאת מן המלך שלא ישכח מלגזור אומר בדבר מל' לצוות לעשות הדבר ההוא בפו"מ ולא יהי' שכחה בדבר כאשר יטרד מאד בענייני רוממות עצמותו ולא יהי' מי שיעוררו בדבר זה כי לא יוכל לבא עוד הפעם לפניו להזכירו. ע"כ הוא מבקשו בתחלה שלא ישכח מעצמו על דבר שאלתו אלא יזכרנו תמיד מעצמו בלי שיצטרך להזכירו עוד הפעם. ונמצא דבקשה זו השנית גדולה מעיקר עצם בקשתו כי הרי אחר שפעל בקשתו ופעל חסד המלך על דבר קיום בקשתו אין זה ערך כלל לחסד השני שפעל אצלו להיות לזכרון תמיד מעצמו על ד"ז וגם הבקשה בפו"מ לא ישכח לעולם כנ"ל. שזהו רק מצד עצם רב חסדו וטובו העצמי ההיולי עמו למע' מכפי המד' של חס' וטוב שפעל אצלו בבקשתו בדבר ענין פרטי אשר ע"כ לא ישכח גם ברוב טרדתו בענייני עצמו ולא יצטרכו להזכירו אלא יזכור תמיד מעצמו על דבר בקשתו הקטן מאד בעיניו כו'. והנמשל מכל זה יובן למשכיל למעלה בענין מ"ש ונזכיר שמך כו' להיות שעד כאן דיבר בסדר השתלשלות כולם מראש ומקור הראשון לנשמות והוא אל אב כו' שהוא כתר וחכמה דיצירה עד ונמליכך בחי' מל' דעשי' שרש נש"י שבגופי' כנ"ל סוף כל המדריגות שהוא בחי' ההמשכה ממקור כל החיים כו' בחי' ר"ר ליתן כח ועוז תמיד בהעלאת מ"ן דשיר וזמרה ולא ישארו למטה בעולם הפירוד והרי זה כמבקש דבר חסד ורחמים מן המלך בדבר פרט כנ"ל. שאחר שפעל בקשתו שהוא לאחר שכבר פעל שימשיך מאל אב הרחמן עד מל' דעשי' לעורר הנשמות תמיד חוזר ומבקש שיאיר אור זה מעצמו תמיד בקיום בפו"מ ולא ישכח ע"ז מצד רוממות אל זה בעצמו עד רום המעלות בבחי' כתר שבעצמות המאציל שאין ערוך כלל לנשמות וגם לכל ע"ס דיצירה ועשי' שבא בשביל התהוות הנשמות לגבי אור עצמותו (כמשל גם הרצון לעשות שבטל בעצמות הרצון כו') ולא יצטרכו להזכירו כלל וכל זה בא מצד עצמות רוב חסדו שבעצמות המאציל ממש שלמעלה מכל ההשתלשלות דאבי"ע דוקא שלמעלה הרבה מגופו של אור חסד זה שנמשך מאל אב כו' כמובן ממשל הנ"ל וד"ל. וזהו ונזכיר שמך כו' שחוזר לעורר להיות בחי' הזכרון שהוא בחי' השרש ומקור בעצמות ממש לכל זה מלמעלה מכל עיקר ההשתלשלו' דאבי"ע שיאיר משם הארה תמידית שהוא בחי' הזכרון במשפיע ולא יהי' לו שכחה בדבר מצד שאין ערוך לו כו' כנ"ל. ולא יופסק אורו של זכרון זה מלהאיר מלמעל' מן ההשתלשלות שעי"ז יהי' ממילא תמידות אור השפע
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור