שיוכל להכיל ריבוי עניינים מחולקים ביותר ובזה ניכר כל עצם כח חכמתו [אם רב] אם מעט. וכה"ג יובן עוד מענין פירוד חלקי האותיות של השכל שמכילים כל עצם כח אור המושכל כמו שהוא דוקא שבהן דוקא נתפס כולו אעפ"י שאינן רק בחי' לבוש וגילוי העצם כמ"ש במ"א וד"ל. (והדמיון האמיתי הוא המבואר במ"א בענין ג' קוצין דיו"ד דקוץ התחתון הוא כח ההסבר שמסביר בטוב טעם לנקודת אור השכל בכמה אופנים שונים עד אין שיעור שזהו ודאי בהכרח מכחו של עצם מקור נקודה זו ההיולי כו' שהוא קוצו של יו"ד העליון בחי' כתר דחכ' כו') ולכך עיקר התגלות ע"י בבינה כמו הנשמות נהנין בהשגה דבינה [שבמל'] מזיו השכינה שהוא בחי' ע"י דבריאה לפי שעונג הבא בכלי אופן השגתו שם דוקא מהולל מאד באין שיעור כמו שהוא בעונג הנעלם שלמעלה מן החכ' והיינו אימתי גדול כשהוא בעיר אלקינו בחי' אותיות שנק' בתים ועיר והיינו באותיות דמחשבה בהשגה דבינה הנתפס שנק' עיר אלקינו שם הוא גדול ומהולל מאד מטעם הנ"ל. ואעפ"י שא' תחלה גדול הוי' מצד בחי' החכ' אבל בחי' ההלל ושבח שבא בריבוי כלים בהשג' שרשם בלתי מוגבל ושם הוא מהולל מאוד (ולפמ"ש במ"א בענין אל ברוך גדול דיעה יתפרש בבחי' הדעת שמחבר חו"ב וכמארז"ל גדולה דיעה שנתנה בין ב' אותיות י"ה כו' ודעת שמחבר חו"ב הוא בחי' ד"ת שמטה השכל כלפי חו"ג בריבוי אופנים שוני' עד אין שיעור וז"ש ומהולל מאוד בכמה ריבוי רבבות דיעות כו'). ולגדולתו אין חקר. הנה ידוע דאוא"ס למעלה מעלה עד אין קץ ולמטה מטה עד אין תכלית והא בהא תלי' דהנה כמו שבעצם הוא בחי' א"ס כך יהי' בחי' מדותיו הכלולים בעצמו ממש הן בבחי' א"ס ממש וזהו בדרך כלל ובדרך פרט. ותחלה יש להבין דרך פרטי פרטיות איזה מדה וספיר' כמו מדת החסד שנק' גדולה כנ"ל. הנה מצד שנמשכת מכחו של עצמות הא"ס גם בדרך פרטי באור וכח חסד זה שנמשך הוא בא בבחי' א"ס בפרט (כמו חסדי ה' כי לא תמנו כו' וכה"ג) [דהיינו] שא"ס להתפשטות אור חסדו העצמי למטה מטה עד אין שיעור ותכלית כלל והוא ענין גדול ה' ומהולל מאד בריבוי השתלשלות המקבלים בלי גבול כלל כנ"ל רק שזה בבחי' התפשטות למטה והיינו מפני שאין לחסד זה העצמי שיעור למעלה למעלה והא בהא תלי' ממש דהיינו שעצם כח החסד זה כמו שהוא בעצם בחי' חפץ [חסד] ההיולי אין לו שיעור למעלה בעצם עד"מ עצם מדת הטוב וחסד באדם דמה שאנו רואי' בהתפשטות טובו בריבוי כלים מכלים ולבושים עד אין שיעור זהו רק לפי ערך עצם כח חסדו וטובו שאינו מוגבל בעצם וזהו הנק' אין לו שיעור למעלה כלומר בעצם דלפ"ע זה הוא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור