פרק יא

ברכת הריח הטוב צריך לברך¹ קודם שיתחיל להריח כמו שמברכין על האוכלין קודם שיטעום² לפי שאסור ליהנות מעולם הזה בלא ברכה³.

וכיצד מברך⁴ אם זה שהריח הטוב יוצא ממנו הוא מין עשב מברך בורא עשבי בשמים⁵ ויש לומר (עשבי) העי"ן בחיר"ק⁶ כמ"ש עשבות הרים (משלי כז):

(ב) ואם הוא מין עץ מברך עליו בורא עצי בשמים⁷ ואפילו אינו עץ גמור ממש כעץ האילן אלא גבעולין שאינן רכים ממש כעשבים וירק אלא קשים קצת כגבעולי הפשתן⁸ כגון שבולת נרד שקורין אושפי"ג⁹ וכן סימלק (שקורין רוסמארי"ן) נקראין עץ¹⁰ לענין ברכה זו כמו שמצינו בלשון הכתוב שהפשתן נקרא עץ כמ"ש ותטמנם בפשתי העץ¹¹ וכן על ריח השמן¹² משבולת נרד (שקורין שפיגנארד"י) מברך בורא עצי בשמים¹³:

(ג) ואם הוא פרי הראוי לאכילה בין פרי העץ כמו תפוח ואתרוג¹⁴ בין פרי האדמה¹⁵ מברך על ריחו ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר נתן ריח טוב בפירות¹⁶.

ואם נטלו בידו לאכלו בלבד והריח עולה מאיליו אל חוטמו אינו מברך על ריח זה הואיל ולא נטלו בידו כדי שיעלה הריח אל חוטמו רק לאכילה לבדה¹⁷ אלא אם כן נמלך ומגביה הפרי אל חוטמו ליהנות מריחו קודם שיאכלנו אז מברך¹⁸ תחלה אשר נתן ריח טוב בפירות ואחר כך ברכת בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה ואוכלו¹⁹.

ואפילו פרי שאינו ראוי לאכילה אלא על ידי תערובות²⁰ אם עקרו עומד לכך²¹ כגון קנמון (שקורין צימרינ"ד)²² וצפורן (שקורין נעגלי"ך)²³ שעומדין לתבלין בתבשילין²⁴ יש אומרים שמברך על ריחם אשר נתן ריח טוב בפירות²⁵ ויש חולקים בזה²⁶ ואומרים שמברך עליהן בורא עצי בשמים²⁷ מאחר שאינם ראוים לאכילה בעינם.

ומספק יש לברך עליהם בורא מיני בשמים²⁸ שהיא כוללת כל המינים²⁹ ויוצא בה ידי חובתו בדיעבד על כל המינים³⁰ וכן בדבר שספק לו אם הוא מין עץ או מין עשב³¹:

(ד) ורדים שהם שושנים (שקורין רויזי"ן) הגדלים בקרקע מברך על ריחם בורא עשבי בשמים³² והגדלים באילן מברך בורא עצי בשמים³³ ואף על פי שראוים לאכילה במרקחת³⁴ אין עיקרם עומד לכך אלא להריח³⁵:

(ה) וכל שאינו לא מין עץ ולא מין עשב כגון המור והוא מוסק (שקורין פיזו"ם בלשון אשכנז³⁶) היוצא מחטוטרות שבצואר חיה ידוע³⁷ שמתקבץ שם תחלה כמין דם ואחר כך מתיבש ונעשה ממנו המור מברך על ריחו בורא מיני בשמים³⁸.

ואסור לאכלו וליתנו בתבשיל משום חשש דם³⁹ ויש מתירין⁴⁰ ובעל נפש יחמיר לעצמו בספק של תורה:

(ו) שמן שפטמו בבשמים אם יש ממשות הבושם בשמן מברך על ריח השמן כברכת הבושם עצי בשמים⁴¹ או עשבי בשמים⁴² ואם סיננו מהשמן לגמרי רק שריחו נקלט בשמן יש אומרים⁴³ שמברך בורא מיני בשמים ויש לחוש לדבריהם⁴⁴.

אבל מים הנסחטים מהבושם הרי הם כממשות הבושם ומברך על ריחם כברכת הבושם⁴⁵ לדברי הכל⁴⁶.

וכן על ריח שרף הנוטף מהעצים כגון הלבונה והמיצטיכ"י⁴⁷ מברך עצי בשמים⁴⁸:

(ז) ואם יש בתוך השמן ממשות משניהם מעצי ומעשבי בשמים מברך בורא מיני בשמים⁴⁹ לדברי הכל⁵⁰ וכן אם עצי ועשבי בשמים שחוקים ומעורבים יחד בעינם בלי תערובות שמן מברך על ריחם בורא מיני בשמים⁵¹ אבל אם אינם שחוקים ואפשר להפרידם צריך לברך על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו⁵².

וטוב להקדים ברכת עצי בשמים לעשבי בשמים⁵³ ואם יש ביניהם הדס הוא מוקדם לברכה⁵⁴.

ואם יש לפניו גם דבר שברכתו בורא מיני בשמים צריך להקדים ברכת עשבי בשמים לבורא מיני בשמים⁵⁵:

(ח) אין מברכין על הריח הטוב אלא אם כן נעשה להריח בו⁵⁶ אבל מוגמר⁵⁷ שמגמרים בו את הבגדים ליתן בהם ריח אין מברכין עליו לפי שלא נעשה להריח בעצמו של מוגמר⁵⁸ ואין צריך לומר מוגמר שמגמרין בבית להעביר ממנו ריח רע ואפילו בשמים שמוליך עמו האסטניס לבית הכסא לבטל הריח רע אין מברכין עליהם⁵⁹ כלל אף אם בא להריח בהם⁶⁰ שלא בבית הכסא הואיל ואין עומדים להריח בהם ליהנות מריחם רק להעביר ריח רע בלבד.

ולכן יש אומרים⁶¹ שהמריח באתרוג של מצוה אין מברך עליו כל שבעת ימי החג⁶² אף על פי שמותר להריח בו⁶³ אינו עומד להריח בו אלא ליטלו לשם מצוה ואינו דומה לאתרוג של כל השנה⁶⁴ ושאר פירות העומדים לאכילה שאף על פי שעיקרם לאכילה מכל מקום רגילות הוא גם כן להריח מהם בשעת אכילה ולכך נקראים גם כן עומדים לריח⁶⁵. ויש אומרים⁶⁶ שגם בשבעת ימי החג מאחר שמותר להריח בו נקרא גם כן עומד לריח כמו בשאר ימות השנה ולכן טוב למנוע מלהריח בו כל החג להנצל מספק ברכה⁶⁷.

אבל ההדס מן הדין אסור להריח בו⁶⁸ כל החג⁶⁹ כמו שנתבאר בהלכות לולב⁷⁰:

(ט) וכן פלפלין וזנגביל כתושין⁷¹ אף מי שנהנה מריחם יש אומרים⁷² שאין לברך עליו לפי שמכיון שעשויין לתבלין בלבד ואין רגילות כל כך להריח בהם לא נקראו עומדים לריח כלל מה שאין כן קנמון וצפורן⁷³ רגילות הוא להריח בהם אפילו שלא בשעת אכילה וגם כשמשימים אותם בתבשיל מתכונים גם להיות ריח התבשיל נודף ויש חולקין בזה⁷⁴. ולכן נכון למנוע שלא להריח בהם⁷⁵. וכן שלא להריח בלחם חם אם יש לו ריח טוב להנצל מספק ברכה⁷⁶:

(י) ואפילו בשמים העומדים להריח בהם אם הם מונחים באיזה מקום שלא הונחו שם כדי להריח בהם שם כגון שהונחו בחדר להצניעם ולשמרם הרי הנכנס לשם ומריח אינו מברך ואפילו נכנס כדי להריח בהם⁷⁷. אבל כשמונחים בחנות שנמכרים שם צריך לברך על ריחם כל הנכנס לשם ונהנה מהריח⁷⁸ לפי שבהנחתם שם מתכוין המוכר גם שיעלה מהם ריח טוב ויקפצו עליהם קונים⁷⁹ וכן המוכר⁸⁰ מברך בפעם הראשונה⁸¹ שנכנס ונהנה מהריח.

ואפילו המונחים בחדר להצניעם שם אם נטלם בידו והגביהם ממקומם להקריבם אל חוטמו להריח בהם צריך לברך מאחר שהם בעצמן עומדים להריח רק שבמקום זה שמונחים עתה אינם מונחים לריח וכיון שהגביהם בידו הרי שינה מקומם לתוך ידו כדי להריח (ומטעם זה הנוטל פרי בידו לאכלו בלבד ואחר כך נמלך ומגביה הפרי בידו אל חוטמו להריח בו צריך לברך כמו שנתבאר לעיל⁸² לפי ששינה מקומו הראשון שהיה שם הפרי שלא לריח שהוא ידו):

(יא) ריח טוב שאין לו עיקר כגון בגדים המוגמרים יש אומרים⁸³ שאין מברכין על ריחם וטוב לחוש ולמנוע מלהריח בהם⁸⁴ אבל כלי שהיו בתוכו בשמים ונקלט הריח לתוכו לדברי הכל אין לברך עליו לפי שלא הונחו בו הבשמים כדי שיקלוט הריח אל תוכו⁸⁵:

(יב) הרואה פרי חדש שמתחדש משנה לשנה או אפילו שני פעמים בשנה⁸⁶ ונהנה בראייתו מברך שהחיינו אפילו רואהו ביד חבירו או על האילן ואם אינו נהנה בראייתו אינו מברך עד שעת אכילה והעולם נהגו שלא לברך בכל ענין עד שעת אכילה כדי שלא לחלק בין מי שנהנה בראייתו למי שלא נהנה. ויברך תחלה שהחיינו⁸⁷ ואחר כך בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה והמברך בשעת ראיה לא הפסיד אם נהנה בראייתו⁸⁸:

(יג) אין לברך עד שנגמר תשלום גידול הפרי ומכל מקום אם בירך משהוציאו הפירות שהם ראויים לברכתם⁸⁹ שהיא על דרך שנתבאר בפ"ו⁹⁰ אין צריך לחזור ולברך שהחיינו אחר תשלום גידולם⁹¹.

ואם לא בירך בראיה ראשונה או באכילה הראשונה יש לברך על הראיה השניה או על האכילה השניה בלא שם ומלכות⁹²:

(יד) פרי שיש בו מינים הרבה מברך על כל מין ומין כגון שני מיני אגסים (שקורין גדאויליי"ן ובארי"ן) או תפוחים (כגון תפוח שבשדות ותפוח שבעצי היער) או גודגדניות (כגון שקורין ויינקשי"ל וקארשי"ן) ואפילו יש להם טעם אחד או כגון אדומות ושחורות⁹³:

(טו) אין מברכין שהחיינו אלא על דבר הניכר היטב שהוא חדש ואין עתה כיוצא בו מן הישן לפיכך אין מברכין אלא על פירות שאינן יכולין להתקיים משנה לשנה שכשמגיע החדש אין בעולם כיוצא בו מן הישן ואף שיש מקיימין אותם על ידי תחבולות הם מעט מזער ואין חוששין להם אבל מיני ירקות שמטמינים אותם בבורות ומתקיימים שם כל ימות השנה (שקורין רעטא"ך או בוריקע"ס) אין מברכין עליהם בחדושם הואיל ויש ישנים רבים כיוצא בהם ואף אם הוא לא אכל מהם כל ימות השנה הרי אחרים רבים אכלו מהם.

ואם החדש ניכר היטב בטעמו וגם במראיתו מברכין עליו שהחיינו כגון הריפות שעושין מדגן חדש שניכרים היטב שהם חדשים במראית העין ובטעמם שהוא לשבח⁹⁴:

(טז) ריח המתחדש משנה לשנה יש אומרים⁹⁵ לברך עליו שהחיינו כמו על פרי מאכל ויש חולקין⁹⁶ לכן יש לברך בלא שם ומלכות⁹⁷:

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org