ועולמו של האדם ג"כ מחולק לג"ח, עולם המח' עולם הדבור ועולם המעשה. דבמעשה – שאצל האדם גם המעשה שלו מחובר מגולם וצורה, שכל מעשיו צ"ל בהשכל – אבל בכ"ז מצד הגולם, גוף המעשה, משתוה הוא לשאר הנבראים. הדבור גם הוא מגולם וצורה הוא, אבל גולמו זך ונקי. וכרמז רז"ל דאף דעקימת שפתיו הוי מעשה אבל רק מעשה זוטא (חי' הרשב"א שבועות כא), או דחשיב מעשה רק משום דמביא לידי מעשה (תוד"ה ר"י ב"מ צ:. עיין לקו"ת לג"פ סד"ה מים רבים). והדיבור שייך ביחוד
נג. ומצד השיווי ודמיון שבין האדם והעולם (כנ"ל ס"נ), הנה עולמו של האדם ג"כ מחולק לג' חלקים – עולם המחשבה, עולם הדיבור, ועולם המעשה, שהם בדוגמת ג' החלקים שבעולםרס:
א) עולם המעשה – הוא בדוגמת עולם השפל, דבמעשה – אף שאצל האדם גם המעשה שלו מחובר מגולם וצורה שכלית, שהרי כל מעשיו צריכים להיות בהשכל (שזוהי צורה נעלית יותר מצורת שאר הנבראים שבעולם השפל), אבל בכל זאת, מצד הגולם, גוף המעשה, משתוה הוא לשאר הנבראים.
ב) עולם הדיבור הוא בדוגמת עולם הגלגלים שגולמם וצורתם נעלים יותר, כי, גם הוא (הדיבור) מגולם וצורה הוא, אבל גולמו זך ונקי מהגולם דגוף המעשה, וכרמז רז"ל דאף דעקימת שפתיו הוי מעשהרסא, אבל אין זה רק מעשה זוטא בלבד (חידושי הרשב"א שבועות כארסב), או דחשיב מעשה רק משום דמביא לידי מעשה (תוד"ה רבי יוחנן ב"מ צ, ברסג. עיין לקו"ת לג"פ סד"ה מים רביםרסד), וגם הצורה שבו היא למעלה מהצורה שבמעשה – שהרי הדיבור שייך ביחוד