(ה) הריעו לה' כל הארץ ר"ת הלכה פי' בסדור דהנה בכל הקרבנות הי' מצה ולא חמץ רק בתודה יש עשר חלות חמץ. כי ההפרש בין מצה ובין חמץ הוא בין הא לחי"ת. כמ"ש בזח"ג דרנ"ב ע"א בחוטא זעירא מכולא. והרמ"ז שם האריך. ולע"ד אפ"ל פמ"ש בזח"א ד"ח ע"ב ע"פ לולי ה' עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי. מהו כמעט. כחוטא דקיק כשיעורא ראית ביני ובין סט"א כו'. ובמק"מ שם פי' שהוא ק"נ הנק' קליפת השום. ובזהח"מ שם פי' ביני שהשכינה נמשכת עד פתח היכל לבנת הספיר וסמוך לו ממש היכל קדמאה דסט"א כו'. ולפע"ד פי' כשיערא דקיק. דהנה בקדושה הוא הביטול. ובסט"א בהתחלתו. ג"כ ביטול אלא שמרגיש מאד הביטול שזהו ענין ופילגשו ושמה ראומה. היינו ראו מ"ה. ראו איך שהוא בחי' מ"ה כו'. וזהו שורש היש כו'. עץ הדעת טו"ר כו'. ולכן בכל הקרבנות נאמר כי כל שאור לא תקריבו כי הוא גסות ויש ק"נ. אך בקרבן תודה שהיא בחי' יחוד חו"ב ובחכמה אתברירו לכן גם חמץ יוכל להתברר וכענין ע"ה אסור לאכול בשר שלא יוכל לבררו ות"ח אדרבה עד לא אכילנא בשרא דתורא. וכן שיחת חולין של ת"ח צריכים לימוד. וכן כבוד חכמים ינחלו שע"י החכמה יוכל לברר היש של הכבוד כמ"ש מזה בלק"ת פ' תצא בד"ה כי תצא דרוש השני פ"ד. וכה"ג נתבאר ע"פ וידבר משה אל ראשי המטות ענין הנדרים בבינה. שדוחה גם ההיתר בשמאל דוחה כי משער שלא יוכל להעלותו. וזהו נדרים סייג לפרישות ופרישות מביאה לידי קדושה. אבל ת"ח מתיר את הנדר כי ע"י חכמה יוכל לברר ק"נ ויעלהו וזהו ההפרש בין אתכפייא ובין אתהפכא כו'. וז"ש גבי משה דוקא בא אל פרעה כי משה חכמה כח מה יוכל לברר גם בחי' פרעה. וזהו הריעו לה' לשון תרועם לשבר ולפרר ק"נ היינו כל הארץ. ועמ"ש בפי' והיה ביום ההוא יתקע כו' ואזי דוקא ובאו האובדים כו' והשתחוו שע"י גלוי אור גדול אזי יתאספו גם הניצוצים שנפלו למטה מטה. באשור ומצרים כו' וזהו הריעו כו' ר"ת הלכה. ועמ"ש בד"ה בחדש השלישי בענין שהתורה נק' עוז ותושיה שנותנת כח להנה"א ומתשת כח נה"ב ומ"ש בלק"ת פ' ראה סד"ה וכל בניך בפי' ורב שלום בניך אל תקרא בניך אלא בוניך הוא עסק התורה עי"ז מבחי' ורב יהי' שלום כו':
(ו) עיין מענין תודה במא"א ת' סל"א ובאות שי"ן סמ"ה גבי שלמים:
קיצור אות ד'. ההודאה ע"ד כי אל דעות וזהו תתן אמת ליעקב ואין אמת אלא תורה. ד' צריכים להודות. ונקבצו בני יהודה ובנ"י יחדיו ע"ד שוין בקומתן. לחם משנה ואעפ"כ שייך הודאה דהא ז"א לגבי ע"ק כאלקים חשוב שהוא יחו"ת:
(ה) הריעו ר"ת הלכה ה' וח' כמעט שכנה כו' שיעורא דקיק כו' ק"נ ראו מה. וע"י חכמה יכול להתברר כי רק ע"ה אסור לאכול בשר. כבוד חכמים ינחלו. נדרים סייג וחכם מפיר את הנדר ומ"מ קדושים תהיו קדש א"ע במותר לך והי' ביום ההוא יתקע כו' ובאו האבדים כו'. ועמ"ש בענין דחטריה לגניה דחי"ת:
מזמור לתודה. הנה בזח"ג פ' שלח דק"ע ע"ב מבואר שגם מזמור זה נק' מזמור יתמא וע' פרק אין מעמידין דף כ"ד ע"ב בתוספת ד"ה מזמורא יתמא. ובמא"א אות יו"ד סעי' ל"ו ז"ל יתום נקרא היסוד כי הוא יתום מאמו כי יסוד דאימא אינו מגיע לו* ע' מזה בהביאור ע"פ הנך יפה רעיתי. ובסידור כ' דנק' יתום ע"ש שמוחין דאו"א מסתלקים מז"א בעת הגלות והוא ט"ס כי הרי אינו נק' רק יתום מאמו ולא מאביו. והי"נ הראה מקום בע"ח שכ"ו דרושי הצלם פ"ג. ויש להקשות דהא בזח"א
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור