יו"ד באב (תענית נדחה), לפני מעריב תשנ״א

תוכן ענינים

• מעלת זמן המנחה דתשעה-באב - שבו אומרים "נחם", כיון שאז נולד משיח צדקנו (אף שבקביעות שנה זו לידת המשיח היתה ביום הש"ק, ומובן שיום הש"ק אינו מבטל ח"ו את הענינים הרצויים דת"ב, ואדרבה - כמודגש בסעודה המפסקת שבה אוכלים "כסעודת שלמה בעת מלכותו"; ובפרט מצד המעלה דשבת חזון)
• הסיום בחלוקת שטרות לצדקה
• קיום הענין ד"מראה באצבעו ואומר זה" - הן ב"זה" דקדושה, והן ב"לעומת זה" (ועד שגם זדונות נעשים זכיות ממש)
• מעלת יום "העשירי יהי' קודש" (ואילו זכינו לא הי' צורך בענין התענית כלל)