קלוטה כמי שהונחה
בשוע"ר סי' שמה סט"ז: "אויר רשות הרבים אינו רשות הרבים אלא עד עשרה טפחים אבל למעלה מי' טפחים מקום פטור הוא לענין דבר שאינו מסויים כגון פני כותל שברשות הרבים אם איזה דבר נדבק שם או קולט מן האויר מותר להוציא משם לרשות היחיד".
וצ"ע מקורו וביאורו, והרי בקולט מן האויר ליתא עקירה מרה"ר גם אם הוא למטה מעשרה, שהרי פסקינן כרבנן דלא אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמי (שבת צז, א. רמב"ם הל' שבת פי"ג הט"ז). ואפילו למטה מג' אמרינן שצריך עכ"פ שאחזתו הרוח (שבת ק, א. רש"י ד"ה שנח ע"ג משהו) וכאן לא מזכיר רבנו כלל את ההנחה באויר ע"י שאחזתו הרוח.
ואולי כוונת רבנו היא, שגם כאשר קולט מהאויר למטה מעשרה אסור להוציא משם לרה"י, שמדרבנן אסור להוציא מרה"ר לרה"י אפילו בלא עקירה והנחה (כדלקמן סי' שמז ס"ח), משא"כ למעלה מעשרה מותר אפילו לכתחלה (כדלקמן שם).
אמנם ידוע שרבנו אינו מחדש דינים בשו"ע שלו, וצ"ע מקורה של הלכה זו.
* * *
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור