שטרות ומעשי בית דין מהשנים תפ"ג-תפ"ח, בפאס, מרוקו

שטרות ומעשי בית דין מהשנים תפ"ג-תפ"ח, בפאס, מרוקו

בהמשך למה שפורסם בשני הפרקים הקודמים, מספר שטרות ומעשי בית-דין מהשנים תנ"ז-תפ"ב, בפאס מרוקו, נפרסם כאן עוד ארבע שטרות ומעשי בית דין, מהשנים תפ"ג – תפ"ח:

א) כתב פשרה, מר"ח חשון תפ"ג. האחים ן' סעדון מכרו לר' שלמה ן' דנאן נוצות יענים, וזקפו עליו המעות במלוה, ושילם רק חלק, ומת. ועתה טוען בנו ר' שמואל שרשום בפנקס אביו ששילם יותר. וגם טוען שבעלי חובות נכרים נטלו כל הקרקעות של אביו. ויצא הפסק שישלם לתובעים מתוך האלמסריה שבחצרו שלא לקחוהו הנכרים.

ב) שטר מכירת משכונא, מכ"ז תשרי תע"ו, מר' סעדי' לר' ישועה, ועם ביטול מודעות. אח"כ בכ"ה כסלו תע"ח, נוספה על השטר הזה הודעת מכירתו אל ר' יעקב. אח"כ בר"ח אד"ש תפ"ג נוספה על השטר הזה הודעת מכירתו, מאלמנת ר' יעקב הנ"ל אל ר' אברהם טולידאנו. המכירה אושרה ע"י הב"ד בשטר זה בז' אד"ש תפ"ג. אח"כ בח"י סיון נוספה על השטר הודעת מכירתו אל מוה"ר יעקב ן' צור (יעב"ץ). באמת היה רבי יעקב ן' צור, בתקופה זו (תע"ח – תפ"ח), רבה של מקנאס¹, אלא שמסיבה איזו שהיא, הוא רכש בשנת תפ"ג את המשכנתא הזאת בעיר פאס.

ג) כתב פשרה, מי"ד אייר תפ"ג, יחד עם מחילת שאר החובות ותביעות, עם ביטול מודעות.

ד) כתב אישור לפשרה, מכ"ה-כ"ז כסלו תפ"ח, יחד עם ביטול המודעות מב' הצדדים. בענין ר' חיים שנשא את אלמנת ר' יצחק, וטען על אודות עזבון ר' יצחק שנשאר בידי אחיו ר' משה, ור' משה טוען שלא נשאר אצלו כלום, וגם היו לו תביעות נגד אחיו ר' יצחק. ופישרו ביניהם שישלם שש עשרה אוקיות, והשאר ימחלו זה על זה, וגם ישאר בית דירה עבור היתום עיוש.

א

ב"ה

עמדו לפני לדין ה"ר אפרים ן' סעדון ויששכר אחיו תובעים, וה"ר שמואל בה"ר שלמה ן' דנאן נתבע, והמציאו התובעים הנז' שטר חוב מסך אלף ושמנים אוקיות נגד ה"ר שלמה הנז' בנאמנות מפורש וכו', ועל גבו כתוב שנפרע ממנו סך תשכ"ם². והשיב הנתבע שמלבד הסך הנז' שכתוב על גבו נפרע עוד יותר, וכמו שכתוב בפנקס אביו הנז', ואמר שלא הניח אביו אחריו כלום, כי כל הקרקע נטלוהו בעלי חובות גוים. והתובעים הנז' אמרו שהאלמסרייא שבחצירו עדיין היא בידו משוחררת, ולכן יתטפל הנתבע למכרה לפרעם בדמיה, יען השטר חוב הנז' הוא מפאת נוצות היענים שמכרו לו וזקפו עליו החוב הנז' בדמיהם, ואין לו להורידם לשומה אלא הוא יתטפל למכור את שלו כדי לפרעם. והשיב הנתבע הנז' שגם היא ביד הגוים. ואחר שמוע דבריהם פסקתי שהדין עם התובעים, וידיהם נטויות על המסריא להשתלם מדמיה, ואם יוציא איזה גוי איזה עאקיד עליה באשר היא שלו או משועבדת לו, אם יתבעו התובעים החוב הנז' מהחזקות של הקרקע של מורישו, אחר שיחרים עליהם שלא נפרעו כי אם מה שכתו' ע"ג השטר, וגם הם יחרימו עליו שאין לו כסף ושוה כסף זולת החזקות. ולראיה חתמתי בר"ח חשון התפ"ג ליצירה וקיים

יהודה ן' עטר³ סיל"ט

ב

[העידנו ע"ע ב]קש"מ בדל"ב וגם וש"ח בת"ך ובההי"ת⁴ כראוי, המשכיל סעדיה קאבליירו בר ישועה נ"ע, ובכח הקנין והשבועה הודה ונתחייב ח"ג⁵ בשטר לתת ולפרוע ליקר ישועה בר יששכר ן' זאזון, סך מאה וחמשים אוקיות מהיום ועד סוף ניסן הר"ל, תיכף ומיד בלי איחור ועיכוב ובלי טענה ואמירה כלל ובלי שאלת זמן מבד"ץ אלא תיכף ומיד בהגיע הזמן הנז' יפרע הסך הנז', ואם יעבור הזמן הנז' ולא יפרענו מעתה ומעכשיו משכן בידו סעדיה הנז' הבית הנראית לנכנס לספלי שבחצר הידועה ליששכר ן' זאזון אביו של ישועה הנז', שבאה במסירה ליד סעדיה הנז' מידו של ישועה הנז', משכונא גמורה בעד הסך הנז', ככל תוקף וחוזק משכונות הנעשות בקרב ישראל באופן הנאות והמועיל. ומעתה ומעכשיו ביטל סעדיה הנז' כל טענה ותביעה שיש לו נגד ישועה הנז', ובפרט הכח שיש בידו בקדימת השט"ח⁶ שיש לו נגד יששכר אביו של ישועה הנז' לענין שעבוד כל החצר של יששכר הנז' בעד החוב הנז', כי הוא קודם לשטר המשכונא שהיה ביד ישועה הנז' על הבית הנדחית הנז' מידו של (ישועה) [יששכר] אביו, שמעתה ומעכשיו ביטל כח הקדימה ההיא ביטול גמור ולא ידון עליה הדין כלל. וביטל כל מוד' ומוד' דמוד' ונפקי מגו מודעי אליבא דהרא"ש⁷ ז"ל ופיסל עדיהן ועדי עדיהן מראשן לסופן ומסופן לראשן עסכ"ה⁸ אליבא דהרשב"א⁹ ז"ל, ואסר הנאתן ע"ע כנדר וקרבן וכל דבר הנדור והאסור וכדעת הרמ"ה ז"ל, ואם על זה מסר מוד' וכדעת הר"ן¹⁰ ז"ל מעתה חזר וביטל הכל ביטול גמור, וכל הכללים והפרטים שקדם ומסר עליהם מודעה באופן שיצא שטר מודעה בריא וחזק כראי מוצק בכל כלליו ופרטיו ושטר הביטול בטל וגם עשה לב"ד או לסופרים בכלל ובפרט ויחוד לסופר פ' ופ' או לכל איש ישראל שתבא לידו שטר המודעה או שטר הביטול שרשאי לכתוב ולחתום ויוסיף ידו פעם אחר פעם עד אלפ פעמים לאשר שטר המודעה וליפות כחו ולהוסיף לגרוע כח שטר הביטולים ועוד ליפות כח המו' יעשם שלוחים עוד כל ימי הארץ שלא תגמר ולא תפסק שליחותם כל זמן שחוזר וניעור שום כח לחזק שטר הביטול הכל הבל, שאדרבא אנו שלוחיו עוד כל ימי הארץ לא תפסק שליחותנו ורשאים אנו לכתוב ולחזור ולכתוב פעם אחר פעם ביטול המודעה, ולאשר ולחזק שטר הביטול עד יצא כנוגה משפטו. וגם [אם] פירש לומר שדבריו אלה האחרונים יפלו והראשונים עיקר, אדרבא איפכא שהאחרונים שבביטול עיקר והראשונים שבמוד' כלא חשיב. והגם שכתב בשטר המוד' שכל הדברים הגורמים לגרוע כח המו' וליפות כח הביטול אחר התקיימם בב"ד הנם בטלים, אדרבא כל הדברים הגורמים לגרוע שטר הביטול וליפות שטר המודעה הנם בטלים לא שרירין ולא קיימים. והגם שנתחכם ליפות שטר המוד' ונשבע שלא לבטל עד שיגבה מה שעליו מסר המו', וגם נשבע שלא לבטל ולהתיר השבועה הראשונה, וביאר שאם יתחכמו עליו סופרי הביטול להתיר שבועתו האחרונה כדי שיוכל לקבל התרה לשבועתו הראשונה שאין בזה כלום, והרי הוא מזומן לשיחולו עליו שבועה אחר שבועה עד אלף, אדרבא איפכא והרי הוא מוכן ומזומן לקבל על אותם השבועות אלפ התרות. וכללא דמילתא כל הדברים שקדמו בשטר [המוד'], אף אם לא נתבארו בשטר הביטול הנם בטלים, ואם על פרטים אלו מסר מודעה ושנה ושלש הדברים וביארם עד אלף או אלפים פעמים הכל הבל וריק ושטר המודעה בטל ביטול גמור ולא ידון עליו הדין כלל ושטר הביטול קיים קיום גמור, וכל זמן שחוזר וניעור שום כח במוד' לגרוע שטר הביטול או שום שבועה תחול אחר [...] ככתוב בשטר המודעה רשאים אנו לחזור ולכתוב ביטולה אחר שיקבל התרה על שבועתו. והודה סעדיה הנז' שטר חוב מוחזק ומקויים בכ"ח וקיומי סב"ד¹¹ בתפיסא ונאמנות ואחריות גמורה עליו ועל יורשיו אחריו ועל נכסיו, קרקע ואגבה טלטל, שקנה ושיקנה כתיקון חז"ל דלא כאסמ' ודלא כט"ד¹² ונגמר הכל בקש"מ בדל"ב גם בש"ח, בשבעה ועשרים יום לתשרי שנת חמשת אלפים וארבע מאות ושבעים ושש ליצירה פה פאס יע"א ישועה עע"ה¹³ יששכר אם ב"ש¹⁴ והכל שריר ו[...] וקיים. המוד' ב"ש וק"ש.

אברהם בכה"ר יהושע סירירו¹⁵ סילט"א

שאול בכה"ר [...] ס"ט

העידנו על עצמו בקש"מ בדל"ב ישועה ב"ר יששכר בן זאזון הנז' בפנים, ונתחייב ונתן ארבע אמות קרקע לה"ר יעקב הלוי בכה"ר שמואל י"ץ¹⁶, ואגבן הקנה ומסר לו שטר זה הכתוב בפנים, לשיזכה המקבל הנז' במשכונא הנז' ובפירותיה זכייה גמורה מעכשיו. וכן אמר המקנה למקבל זכה וקנה לך האי שטרא איהו וכל זכותא ושעבודא דאית לי ביה ובכתוב בגויה דהיינו ק"ם נ"ם¹⁷ ופירותיהם, ונש"ח¹⁸ שלא גבה ולא יגבה ולא מחל ולא ימחול כל עיקר לא מהקרן ולא מהפירות. גם בכח הקנין וש"ח¹⁹ נתחייב ישועה הנז' וקבל על עצמו בפירוש אחריות כל מערער וטוען ותובע שיערער נגד שטר זה, ומכללם ה"ר שלמה קבאליירו או זולתו יהיה מי שיהיה לסלקו ולהדיחו להוצאתו והשתדלותו בגופו וממונו לעולם סילוק גמור באופן דלא לימטי ליה למקבל הנז' שום היזק ופסידא ודררא דממונא כלל, עד שתשאר משכונא זו מנוקה ומשופה ביד המקבל הנז' וב"ך²⁰ מכל ערעור שבעולם, והודה שטר מסירה זו מוחזק בכל חיזוקי סב"ד י"ץ²¹ בתפישה ונאמנות גמורה ואחריות גמורה עליו ועל יורשיו אחריו ועל כל נכסיו, מקרקעי ואגבן מטלטלי, שקנה ושיקנה כתיקון חז"ל דלא כאסמכתא ודלא כט"ד²², ונגמר הכל בקש"מ וש"ח²³ בחמשה ועשרים יום לכסלו שנת ודבר בעת"ו מה טוב לפ"ק בפאס יע"א וקיים

יעקב בן עטר²⁴ ס"ט

יעקב הצרפתי ס"ט

[העידתנו ע"ע בקש"מ במדל"ב²⁵] אלמנת יעקב הלוי ב"ר שמואל י"ץ, ובכח הקנין הודית הודאה גמורה ונתנה ד' אמות קרקע [אל] ה"ר אברהם ן' ה"ר ברוך טולידאנו י"ץ, ואגבן הקנית ומסרה לו הני שטרא הכתוב ביריעה החוברת, לשיזכה בו המקבל זכיה גמו' מעכשיו. וכך אמרה הנותנת למקבל הנז' זכה לך בהאי שטרא ובפירותיו ובכל זכותא ושעבודא דאית לי ביה ודכתוב בגויה כי כבר הקנתי עצמי וזכותי וזכות ב"כ²⁶ מעל שטר הכתוב בדף הסמוך, וזכיתי הכל כאשר לכל למקבל הנז' ככל שטר ההקנאות והמסירות הנעשות בקרב ישראל כדת וכהלכה בכל אופן הנאות והמועיל, ונש"ח²⁷ שלא גבתה ולא תגבה ולא מחלה ולא תמחול ולא מסרה ולא תמסור שטר הנז' כלל, והודית ששטר מסירה זו מוחזק ומקויים עליה בכל חיזוקי וקיומי סב"ד י"ץ²⁸ בתפיסה ו[...] ונאמ' גמורה ואחריות גמורה וכו', דלא כאס' ודלא כט"ד אלא כתחז"ל, ונגמר כל זה בקש"מ וש"ח לענין שלא גבתה וכו' ולא מסרה וכו', ביום שני בשבת ראש חדש אדר שני שנת תגלנ"ה ליצירה פה פאס יע"א והכל בריר וקיים

שמואל אבן סעדון²⁹ סיל"ט

מרדכי צבע³⁰ סילט"א

אנחנו ב"ד חתומים גמרנו והקנינו לה"ר אברהם טולידאנו שטר משכונא הנז' ביריעה החוברת, לשיזכה בו במה שנוגע ליורשי יעקב לוי בו שהוא המחצית אגב ארבע אמות קרקע, ואמרנו לו קני לך האי שטר' לגבי מחצית של היורשים וכל זכותא ושיעבודא דאית להו ביה ודכתיב בגווייה וסילקנו וריקננו כח יורשים הנז' מעל המשכונא הנז' בכח ב"ד יפה, ולראיה חתמנו בשבעה באדר שנת התפ"ג ליצירה פה פאס יע"א וקיים

יהודה ן' עטר³¹ סיל"ט

אברהם אבן [...] ס"ט

שלם אדרעי סיל"ט

העידנו ע"ע בקש"מ בדל"ב ר' אברהם טולידאנו הנז"ל, ונתן ארבע אמות קרקע ליעקב אבן צור נר"ו בכמוהה"ר ראובן זצללה"ה, ועל גבן גמר והקנה לו שטר המשכונא הכתוב לעיל לשיזכה הוא ובאי כחו בכל המשכונא ובכל הפירות בין מה שקנה מהאלמנה הנז' בין מה שקנה מב"ד יש"ץ בעד היתומים, בכן אמר ליה קני לך האי שטרא איהו וכל זכותא ושעבודא דאית ביה ודכתיב בגויה ונשבע שלא גבה ולא יגבה ולא מחל ולא ימחול כל עיקר, והודה שטר הקנאה וכתיבה ומסירה מוחזק בכל חזוקי סבדי"א ובנאמנות גמורה בשני עדים כשרים ובאחריות גמו' עליו ועל יורשיו אחריו ועל כל נכסיו, מקרקעי ואג"מ³² שקנה ושיקנה כתחז"ל דלא כאס' ודלא כט"ד³³ ונגמר הכל בקש"מ בדל"ב (באחד) [בשמונה] עשר יום לחדש סיון בשנת חמשת אלפים וארבע מאות ושמנים ושלש לבריאת עולם פה פאס יע"א והכל שריר וקיים. מלת באחד עע"ה³⁴ ומילת בשמונה ב"ש³⁵ וק"ש.

יהודה הלוי ס"ט

דוד שקרון סיל"ט

ג

ב"ה

ביען שהבחור משה בן יצחק ה"ן דוד וחיון, נושה בכה"ר משה בן עיוש ה"ן אסולין, מאה ושבעים אוקיות הן חסר הן יתר, ואחר כמה אמרים וערעורים שעברו ביניהם זה טוען וזה טוען ראינו דרך ישר וטוב לבטל ולהשקיט ריב ומדון שביניהם ותווכנו ביניהם בסך ק"ם י"ו ב"ם ק', ונכנס בעובי הקורה שלמה בן מסעוד ה"ן בוטבול, והודה ע"ע שטר מהסך הנז' הכתוב וחתום ביד משה הנז', ומדאגה פן מסר שום אחד מהם שום מודעה על שכנגדו להן, העדונו ע"ע בקש"מ בדל"ב³⁶ וגם בשבועה חמו' בת"ך וההי"ת³⁷ כראוי ע"ד הנשבעים באמת, כה"ר משה וה"ר שמואל בן יצחק ומשה אחיו, ובכח הקנין והש"ח הנז' הודו הודאה גמו' שבעד הסך הנז' שהודה ע"ע שלמה הנז' גמרו ברצון נפשם והשלמת דעתם בלב טוב ונפש חפצה ומחלו שמואל ואחיו הנז' להה"ר משה הנז', והה"ר משה הנז' מחל להם, כל מין תביעת ממון וכל מין תביעת שבועה וג"ש³⁸ שאיפשר שיהיו לכל אחד על כנגדו בין בשטר בין בעל פה בין בעדים ופתקא מפרוטה עד מאה מנה, בדלא מצי שום חד מנייהו למיטען לא ידעתי כמה מחלתי או שוגג או אנוס הייתי, זולת השטר שנושים בהה"ר משה הנז' מסך נ"ם ד"ם³⁹ שעדיין בתקפו וגבורתו, והרחיבו לו זמן לפרעונו עד ערב חג הסוכות ה"ר וזולתו, לא נשאר לשום אחד על שכנגדו שום תביעה בעולם. ובפירוש ביטלו כל אחד לשכנגדו כל מודעי ומו' דמו' ודנפקי מגו מו' בפיסול עדיהם, וכדי שלא להאריך בלשון הביטולים נתנו לנו ולכל המצוי בעולם היום הזה רשות גמו' ויכולת מספיק שכל אימת שתצא שום מודעה ומחאה וגילוי דעת מתחת שום אחד מהם ובאי כחו על שכנגדו לישב מחדש ולכתוב ביטולים מפעם אחת עד מאה פעמים באופן שלא יהיה לה שום קיום והעמדה. ואף גם זאת מסר וגילה דעתו גם על פרט זה, הרי פירשו שעל דעתינו פעלו ועשו מחילה זו וביטולים אלו, לא על דעתם, והרי בטלו דעתם מפני דעתינו ודבריהם האחרונים אלה הם עיקר, והודו על כל הנז' שטר מוחזק וכו', ונגמר הכל בקש"מ וש"ח ברביעי בשבת ארבעה עשר באייר התפ"ג ליצי' והכל שריר וקיים

יהודה ן' עטר⁴⁰ סיל"ט

יצחק מאימרן⁴¹ עד

ד

[להיו]ת שחיים בן שלמה לוי נשא את אלמנת יצחק בן עיוש ה"ן אסולין, ובכן העמיד בדין את כהה"ר משה בן עיוש אחיו של יצחק הנז', וטען שכאשר נשבעה האלמנה הנז' שבועת אלמנה קודם שנשאת לו ביררה בשבועתה שאין בידה כלום מעזבון בעלה, כי יבמה הנז' היה מוכר העזבון על יד על יד והיה מוציא מה שהיה מוציא עליה ועל בנה ובנותיה בשנות הרעב, וטען חיים שהנשאר מהעזבון עדיין הוא [ביד] משה. והה"ר משה השיב לא כי אלא הכל כאשר לכל מעולם לא יצא מרשות [האלמנה שהיא] מוכרת, אבל כשלא היתה יכולה [לגאול] מהלקוחות היתה מודיעה אותי לע[מוד עליהם] ולגבות לה דמי המקח, בענין שחייב הדין שישבע היסת כהה"ר משה הנז' על [כל הנז'], ויחרים מקודם עליה ועל בעלה שלא טענו עליו טענת שקר להשביעו חנם. אחר כן נכנסו מתווכי השלם ופישרו ביניהם שיפרע כהה"ר משה לחיים ואשתו סך חמש עשרה אוקיות קדו' כדי שלא יבא לידי שבועה, אעפ"י שהיא שבועת אמת, וסברו וקבלו יחד הפשרה הנז'. בכן העידנו ע"ע בקש"מ בדל"ב ובשבועה חמו' בת"ך וההי"ת⁴² כראוי חיים הנז', ובכל הקנין וחומר השבועה נתחייב וקבל ע"ע אחריות אשתו, שעליו לסלקה מעל כהה"ר משה הנז' ומעל אֶחיו ואמם ומעל עיוש חורגו בגופו ובממונו, שבעד סך החמש עשרה אוקיות הנז' גמר ומחל להם מחילה גמו' בכל עזבון מסעוד הנז' מחילת שמים ובריות ברצון נפשו והשלמת דעתו, שאפילו היה אפשרות שהעזבון היה שוה עד כדי אלף אוקיות סבר וקבל וידע ומחל ולא נשאר לו ולאשתו ולב"ך⁴³ נגד האחים ואמם ועיוש הנז' ובאי כחם שום תביעת ממון ושבועה וג"ש⁴⁴ ואפי' חרם בביטול כל מיני מודעות ומחאות וגילוי דעת ובפיסול עדיהם. ודרך כלל אמר לנו הריני נותן רשות גמו' לכם ולכל המצוי בעולם היום הזה לכתוב ולחתום ביטולים עד כמה פעמים כל אימת שיצטרך עד שלא יהיה קיום למודעות, ודעו שעל דעתיכם אני מבטל ולא על דעתי לומר שסמכתי על שום מודעה, אלא פי ולבי שוים כמותכם שאין בלבכם שום מודעה. ובאותו מצב העידנו ע"ע בקש"מ כהה"ר משה הנז', ובכח הקנין נתחייב לפרוע הסך הנז' לחיים הנז' עזה"ד⁴⁵, מחצה יום מחר ומחצה כשיבא לשים לדרך פעמיו למכנאס, ולכל המרבה בששי [בשב]ת שבשבוע זה שאנו בו. גם ביטל המודעות גם הוא על הדרך שנתבאר. והודו על כל הנז' שטר מוחזק וכו' ובאחריות וכו' שקנו ושיקנו וכו' ונגמר הכל בקנין וש"ח⁴⁶ מיד חיים, ובקנין מיד כהה"ר משה, בשני בשבת חמשה ועשרים בכסלו התפ"ח ליצירה והכל שריר וקיים

יהודה ן' עטר⁴⁷ סיל"ט

חמש עשרה צ"ל שש עשרה אוקיות ודין קיומיהון לבתר דחתים חד מינן

יהודה

שמואל גבאי סיל"ט

ב"ה

כדי להיות שטר מסירה והקנאה בפני עצמו בידי המקבל לכן נכתב ונחתם פה, והוא שהעידנו ע"ע בכח הקנין הנז' בפנים חיים הנז', שנתן ארבע אמות קרקע [לכה"ר] משה הנז' בפנים, ואגביינו הקנה ומסר לו בעדו ובעד אשתו שקבל ע"ע [...] שטר משכונא אשר הוא לזכות עיוש יתום יצחק הנז', במדור אחד [...] הנק' ע"ש אסבאגא, נגד דוד ה"ן לכרייף, לשיזכה המקבל בשטר ההוא בכל מקום שהוא ובפירות המשכו' לגבי כל חלק וזכות שהיה לאשת חיים הנז' במשכו' הנז'. וכך אמר לו קני לך ההוא שטר משכנתא וכל זכותא ושיעבודא דאית לי ולאנתתי ביה ודכתי' בגוויה, ועל מנת כך נתפשר כהה"ר משה הנז' בסך שש עשרה אוקיות הנז' בפנים והיה זה בזמן הנז' בפנים וקיים

יהודה ן' עטר סיל"ט

שמואל גבאי סיל"ט

בפנינו אנו החתומים פרע כה"ר משה הנז"ל לחיים הנז"ל הסך ששה עשר אוקיות קדו' הנז' בפנים ולראיה ח"פ⁴⁸ וקיים

שמואל [...]

שמואל גבאי סיל"ט

להיות שחיים הנז"ב נשא את אלמנת יצחק בן עיוש ה"ן אסולין, והעמיד את כהה"ר משה יצ"ו אחיו של יצחק הנז' לד"ת שתת', וטען שכאשר נשבעה שבועת אלמנה קודם שנשאת ביררה בשבועתה שאין בידה כלום מעזבון בעלה יצחק הנז' כי יבמה היה מוכר העזבון על יד על יד, והיה מוציא מה שהיה מוציא עליה ועל בניה יתומי בעלה הנז' בשנות הרעב, וטען חיים שהנשאר מהעזבון עדיין הוא ביד כהה"ר משה הנז', והה"ר משה השיב לא כי אלא הכל כאשר לכל מעולם לא יצא מרשותה, בענין שחייב הדין שישבע היסת כהה"ר משה הנז' שכדבריו כן הוא, וקודם יחרים על האלמנה וחיים הנז' שלא טענו עליו טענת שקר, ועוד טען הה"ר משה הנז' שהוא נושא באלמנה הנז' סך מה שהיה מלוה אותה על יד על יד ו"ת⁴⁹ בשבוע ושבועה וכן עזה"ד⁵⁰, והשיב המדבר בעד האשה האלמנה הנז' [שאינו] נושה בה כלום. עוד טען הה"ר משה הנז' שכל הכלים שנטלה בלי חלוקה צריכה לחלוק אותם עם בנה עיוש יתום יצחק בעלה הנז', והשיב גם כן המדבר שאין בידה כלום, וחייב הדין שתשבע האלמנה שבועת היסת שכדבריה כן הוא. עוד הוציא הה"ר משה הנז' שט"ח אחד כתוב לזכותו נגד יצחק הנז' אחיו, ותבע מאלמנתו הנז' לפרוע לו חלקה העולה לה בשטר הנז'. ואחר התעצמם בדין נכנסו ביניהם מתווכי השלם ופישרו ביניהם שהאלמנה תמחול ליבמה ה"ר משה הנז' ולאחיו ולאמם בכל תביעה שיש לה נגדם, בין בעזבון בעלה הנז' בין בענין עזבון חמיה ה"ר עיוש נ"ע, והה"ר משה הנז' גם הוא ימחול לה בכל התביעות הנז' ע"פ התנאי שנזכיר להלן, באופן שכל אחד וויתר לשכנגדו. לכן העידתנו ע"ע בקש"מ בדל"ב גם בש"ח בת"כ והשי"ת⁵¹ כראוי האלמנה הנז', ובכח קנין וחומר הש"ח הנז' הודת הו"ג⁵² שלא נשאר לה נגד הה"ר משה ואחיו ואמם שום קול דין ודברים ותביעה וטענה, בין בענין עזבון בעלה יצחק הנז' בין בענין עזבון חמיה, ואם באולי נשאר לה נגדם ונגד ב"כ⁵³ איזה תביעה אפי' עד כדי [אלף אוקיות], על הכל ידעה ומחלה להם מחילת שמים ובריות מחילה גמורה שרירא וקיימא מחילה דלא למיהדר בה ודלא ל[...] מחילה ברצון נפשה והשלמת דעתה בלי שום זכר אונס וכפיה כלל, מחילה כדת וכהלכה מחילה ככל חומרי מחילות [...] בישראל בכל אופן המועיל, בביטול כל מיני מודעות ומחאות וגילוי דעת בפיסול עדיהן ועדי עדיהן מראשן לסופן [ומסופ]ן לראשן עסכ"ה⁵⁴, ובאיסור כל הנאתן ע"ע כזבח וקרבן. כללא דמילתא כך אמרה בפירוש בפנינו כתבו וחתמו ותנו ביד הה"ר משה [הנז'], כל מודעה שתצא מתחת ידי ורשותי נגד הה"ר משה ואחיו ואמם וב"ך⁵⁵ ותבא לידכם או ליד כל מי שהוא ילוד בעולם, תיכף ומיד [שתב]א לידו יקרענה בתער הסופר או יכתוב ביטולה ע"ג, אחר היותה מוחזקת ומקוימת בב"ד וימצא כחו יפה מכח המחילה הזאת, שמעכשו [אני] עושה אתכם שלוחים על ענין זה, שליחות שלא תגמר עד אשר יצא כנגה משפט המחילה הזאת, והגם שכבר מסרה שום מודעה [...] על הדבר הזה, הרי מעתה מוסרני לכם שכל יפוי כח שימצא בידכם או ביד זולתכם כנז' לבטלה באותה שעה [...] כטוב וכישר בעיניכם ולא בעיני, יען שעל דעת ב"ד הצדק ביטלה. כלל הדברים כל הדברים הגורמים שום הורעת כח למחילה [הנז'] בטלים ומבוטלים לא שרירין ולא קיימין כלל, אלא כח מחילה זאת חזק ותקיף ואלים כראי מוצק. ואם באולי תזכה בדין מכח איזה [סיבה], מעתה ומעכשיו גם המחילה שמחל לה הה"ר משה הנז' בכל התביעות הנז' בטלה מעכשיו ביטול גמור, לפי שעל מנת כן מחל [את כל] התביעות, שלא תצא שום מודעה נגדו ונגד אחיו ואמם, והודת שטר מוחזק ות' דלא כאס' ודלא כט"ד⁵⁶, ברביעי בשבת ז"ך לכסלו בשנת ופסח ה' על הפת"ח ליצי' בפאס יע"א וקיים. גם בכח קנין וש"ח הנז' ש[...] האלמנה הנז' הסכימה על המסירה של המשכו' הנז' ביריעה החוברת, הסכמה גמורה בלי שום טענה ואמירה כלל, לפי שבהסכמת' עשה בעלה המסירה לכהה"ר משה הנז' וק"ש.

שמואל [...]

מסעוד אתרזמן

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org