כו' לפי שבזה"ג הוא בבחי' שינה ודורמיטא כו' וכמו עד"מ שלא ירגיש הישן בזבוב שעל פניו וכה"ג וכשיקיץ יאירו המוחין במדות ויכול להקפיד על הזבוב שבקצה הבית וכך כתי' וידע אלקים שהרגיש בצרתם כמ"ש ויקץ כישן כו' וכן עורה למה תישן כו' והיינו כמשל הנ"ל שזהו מפני שלא נתבררו רפ"ח ניצוצי' מהיכלות דנוגה ומעורבים זהו כמשל השינה שאז נתעכל המאכל וכמ"ש במ"א בפי' ותקם בעוד לילה דוקא שהוא הגלות ותתן טר"ף רפ"ח עם הכולל כו'). אך הנה כ"ז דוקא בבחי' ז"א דאצי' שנמשך לו מאו"א ויתכן בחב"ד שלו בחי' שינה ודורמיטא שהוא הסתלקו' המוחין ממדות מצד הסתלקו' מוחין דחו"ב כו' מצד קרומא דחפי' על מוחא כו' וכנ"ל אבל בבחי' א"א וע"י שהוא בחי' הכתר בכלל בבחי' מו"ס דא"א לא שייך שם בחי' שינה ודורמיטא שהוא הסתלקו' המוחין כלל להיותו למעלה מבחי' המוחין דאו"א ונק' מו"ס דלית קרומא דחפי' כו' ונק' קרומא דאוירא כו' שנחשב מז"ת דגלגלתא כמ"ש במ"א שהוא הקרום הדבוק לגולגלת והוא חלל סתום שלמעלה מכלי המוחין שהן בחי' או"כ חומר וצורה כמוח החכ' קר ולח ומוח בינה חם ויבש וכה"ג שם שייך בחי' שינה שהוא הסתלקות האור והצורה מן החומר לפי שאין חומר המוחין מוכני' לקבל הצורה השכליי' כו' כמו מכל אונס שינה שבא רק מצד כלי המוחין או מצד יגיעה או מצד אידי המאכל או חלישת כנ"ל. אבל בבחי' מו"ס שהוא בחלל הריקן שלמעלה מקרום המוח כו' אינו בא בחומר כלל וכלל כי שם הוא עצם כח המשכיל ההיולי שממנו מקור כל מוצא ההשכלות ע"כ לא שייך בו שינה כלל רק שבהקיץ מאיר מהעלם כח המשכיל לגילוי אור בכלי המוחין ובשינה אינו מאיר ומתפשט למטה אבל בעצם כח ההעלם שבו לא שייך בו הסתלקות ושינוי כלל (מאחר שנק' שכל מופלא או שכל הנעלם מכל רעיון כידוע) וכידוע דאור אבא דאצי' אינו מקבל רק מחיצוני' ומותרו' דא"א ע"י מזל ונוצר כו' וכמ"ש והחכ' מאין תמצא מאין דח"ס דא"א (שהוא כח המשכיל ההיולי הנ"ל כמ"ש במ"א בענין סבא דעתי' סתים כו') ולזאת לא יפול לו שינה ודורמיטא כלל אדרבה תמיד יאיר אורו העצמי' בלי שינוי והסתלקו' לעולם ועז"נ וה' הנה לא ינום ולא ישן כו'. שאין בחי' שינה והסתלקות המוחין לעולם ובו אין הפרש לזמן בהמ"ק לזה"ג כלל לא ינום ולא ישן בגלותא ג"כ שומר ישראל בעינא פקיחא דלא נאים כלל (כי מה שעינים נסגרים בשינה משום דשרשם בכלי המוחין דלובן שבעין שרשו במוח שבראשו עצמו כו') וכמ"ש בע"ח דשרש העינים בנו"ה דאבא ולכך נק' החכמים עיני העדה כידוע דראי' אור החכ' מתלבש בראי' בעין (ובזקן שמוחו חלש עיניו כהות אבל משה שרשו בפנימי' מקור החכ' לא כהתה עינו כו') אך בבחי' מו"ס שלמעלה מכלי המוחין כנ"ל שם אין שרש לעינים ותרין עיינין אתהדרין לחד ונק' עינא פקיחא דלא נאים כלל שלא נסגר כלל כי הסגירה דעיינין
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור