קונטרס אחרון, פרק ח׳

[מ: יז כסלו] [פ: יז כסלו]הנה, לא טובה השמועה, שמעתי ותרגז בטני, אשר עם ה׳ מעבירים מלפני התיבה האיש החפץ בחיים ואריכות ימים של כל אנשי שלומנו שב״מקדש מעט״ הזה של אנשי שלומנו, כמאמר רבותינו־זכרונם־לברכה: שלשה דברים מאריכים ימיו של אדם, ואחד מהם – המאריך בתפלתו. ואף גם מי שהשעה דחוקה לו ביותר, ואי אפשר לו בשום אופן להמתין עד אחר עניית קדושה של חזרת השליח־צבור הזה, הלא טוב טוב לו שלא לשמוע קדושה וברכו, מלירד לחייהם של החפצים בחיים, ואונס רחמנא פטריה, והשליח־צבור מוציאו ידי חובתו אף שלא שמע – כאילו שמע, שהוא כעונה ממש, וכדאיתא בגמרא גבי עם שבשדות דאניסי, ויוצאים ידי חובת תפלת שמונה עשרה עצמה בחזרת השליח־צבור כאלו שמעו ממש, וגם קדושה וברכו בכלל. והנה, זאת חקרנוה כן הוא אף גם בדורות הראשונים של חכמי המשנה והגמרא, שהיתה תורתם קבע ועיקר עבודתם, ולא תפלתם. ומכל שכן עתה הפעם בעקבות משיחא, שאין תורתינו קבע, מצוק העתים, ועיקר העבודה בעקבות משיחא היא התפלה, כמו שכתב הרב חיים ויטאל זכרונו לברכה ב״עץ חיים״ ו״פרי עץ חיים״. מכל שכן וקל וחומר שראוי ונכון ליתן נפשינו ממש עליה. והיא חובה של תורה ממש, למביני מדע – תועלת ההתבוננות ועומק הדעת קצת, כל חד לפום שיעורא דיליה, בסדור שבחו של מקום ברוך־הוא בפסוקי דזמרה ושתי ברכות שלפני קריאת־שמע – ״יוצר״ ו״אהבה״ לעורר בהן האהבה המסותרת בלב כל ישראל, לבא לבחינת גילוי בהתגלות הלב בשעת קריאת־שמע עצמה. שזאת היא מצות האהבה שבפסוק: ״ואהבת גו׳ בכל לבבך גו׳״, הנמנית ראשונה בתרי״ג מצות, כמו שכתב הרמב״ם זכרונו לברכה, שהיא מיסודי התורה ושרשה ומקור לכל רמ״ח מצות עשה, כי על אהבה המסותרת בלב כל ישראל בתולדתם וטבעם, לא שייך ציווי כלל. ודעת לנבון נקל, כי כשהאהבה היא מסותרת – היא עודינה בנפש האלקית לבדה, וכשבאה לבחינת גילוי לנפש החיונית אזי היא בהתגלות הלב בחלל שמאלי, מקום משכן נפש החיונית. וזהו ענין בירור ניצוצות המוזכר שם בעץ חיים ופרי עץ חיים גבי תפלה, שלכן היא עיקר העבודה בעקבות משיחא, לברר ניצוצות כו׳, שהוא בחינת אתהפכא או אתכפיא של נפש החיונית לנפש האלקית כנודע, ״כי הדם הוא הנפש כו׳״, והדם מתחדש בכל יום מאוכלין ומשקין, וגם מתפעל ונתקן ממלבושים ודירה כו׳. מה־שאין־כן בדורות הראשונים, שהיו נשמות האלקית גדולי הערך, היה הבירור נעשה כרגע בקריאת־שמע לבד וברכות שלפניה ופסוקי דזמרה בקצרה וכו׳, ודי למבין: