פירוש המילות
נו, ג
אכילה אכילת מזבח ואכילת אדם וכמ"ש האכל יאכל כו' כידוע וכתי' את קרבני לחמי וכן כי את לחם אלקיך הוא מקריב וכה"ג ובהקטר חלבים ואברים נק' ריח ניחוח כו' בבחי' ריח שלמעלה מן המאכל וגם במאכל דקרבן הנה נבדל כל סיג ופסולת ואינו עולה רק המובחר כו' שאין מזה אידים גסים לגרום בחי' שינה והעיקר הוא בחי' ריח דקרבן שהוא כמו ריח המשיב את הנפש שהנשמה נהנית ולא הגוף כלל וכמ"ש במ"א בענין ישימו קטורה באפיך דלכך הקטורת גבוה מכל הקרבנות כו' והוא כח המעורר את הישינים מפני שמגיע בעצם כח המשכיל הנק' ח"ס תוס' כח ואור בגבו' גדולה עד שבכחו להשיב עצם הנפש עצמו גם בעת השינה שיתעורר ותשוב רוחו אליו אחרי הסתלקות שלה בבחי' ההעלם כו' והוא מבחי' יחידה שבנפש שלמעלה מח"ס שהוא בבחי' חי' וכמ"ש במ"א באריכות בענין ב' נקבי החוטם א' בעלי' וא' בירידה והריח עולה באף וחוזר ונמשך מחיי דחיין בחד נוקבי כו' וזהו ותהלתי אחטם לבעל החוטם כו' וזהו ניחוחי נחות דרגא כמ"ש בזוהר ע"פ וירח ה' כו' ולכך ביטל המעוררים וד"ל. ויובן זה ממה שאנו רואים בסיבת הרהורי תשובה בכ"י ובפרט בר"ה ויוכ"פ דהיינו כמו שמעוררים מן השינה וכמ"ש בזוהר בענין הכרוזים שבכל חצות לילה דבטש בגדפוהי כו' הקיצו כו' וב"ק מכרזת בכ"י כו' שזהו בא מצד תגבורת כח דבחי' יחידה שבנפש האלקי' שמתעוררים רצון לרצון הגם שכבר הי' הרצון בהעלם ושינה וכמ"ש אני ישינה בגלותא קול דודי דופק כו' וכמ"ש במ"א וכמו"כ יובן גם כן לפי שבשבת בו שבת וינפש שבא אל עצמותו ממש שנקרא חיי דחיין הרי משם נמשך כח ועוז דגבו' דע"י בבחי' פנימי' ח"ס דא"א לעורר גם הישנים שהם בחי' מוחין דאו"א שבז"א כנ"ל וד"ל. ומ"ש בכפל הענין המעורר ישינים והמקיץ נרדמים כו' הענין הוא להיות שיש כמה מדריגו' חלוקות בענין השינה כמו בגלות כנס"י שהשכינה בגלות כתי' אני ישינה ולבי ער כו' וכן כתי' ויקץ כישן כו' שאין בשינה בחי' הסתלקו' המוחין כ"כ וראי' מגלות מצרים דכתי' וישמע אלקים את נאקתם כו' מן העבודה וירא כו' וידע אלקים וכן בכל גלות בצוק העיתים בכל צרתם לו צר ויושיעם כו' והיינו כמשל הנ"ל שגם בשינה אין הסתלקות לגמרי אלא רק הכחות הפנימי' המה בהעלם ומיד שיקיצוהו יאירו כולם בשלימות ויש שאין השינה חזקה כ"כ וניעור משינתו בנקל כמו בקריאה בעלמא וכה"ג. והרי ארז"ל דומה דודי לצבי מה צבי ישן בעינו א' וניעור בעין א' כו' הרי אין השינה רק בעין א' ובעין הב' משגיח כו' לפי שמאיר בז"א פו"ע אא"ס שבפנימי' א"א שאין שם בחי' שינה כלל שמשם מעורר את הישיני' בעין א' כו' וכמ"ש במ"א וכנ"ל בפי' הזוהר באילותי לעזרתי חושה מה צבי ואיל לבתר דמרחקי מיד אהדרי לאתריי' דשבקי' כשקוראין לו מלמטה כמו ותעל שועתם כו' וכה"ג שז"ש מה צבי כשבורח מחזיר ראשו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- פירוש המילות
- מזהה
- rh-872rpbh1
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.