ליל ערב חה"ש תש״מ

תוכן ענינים

• שיחה א: בערב חג השבועות, מדי שנה, ניתן מחדש הכח ל"נעשה (ואח"כ) ונשמע"; לגלות את פנימיות הנפש ע"י מעשה בפועל בלי להתפעל משום קושי - בכל יום ויום כי התורה היא חיינו בלי הפסק (ע"ד שהשבת ניכרת בכל השבוע וכן ההבדלה בין ישראל לעמים).
• שיחה ב: "בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ירדו מלאכי השרת וקשר להם שני כתרים"; ביאור ענין הכתר - מקיף מעל לראש - וההוראה בעבודה - לפעול בכל כחות נפשו למעלה מן השכל והמדות וללא כל חשבונות.
• שיחה ג: ע"פ תורת הבעש"ט שבכל דבר צריך ללמוד הוראה, ובמיוחד מפעולה של "והשיב לב אבות על בנים" - לימוד הוראה מכך שהילדים בתהלוכת ל"ג בעומר לבשו "כתר", בענין כל ישראל בני מלכים"; ע"ד המנגדים לתהלוכות בגלל שנאת חינם שמקורה בהעדר שעבוד המוח והלב מפני שמתפלל בתפלין פסולות.
• שיחה ד: ע"ד המשך הפעולות עם ילדי ישראל, בדבר השוה לכל - אמירת "מודה אני", במיוחד לילדים - נשיאת טלית קטן ובמיוחד לילדות - הדלקת נרות שבת ויום טוב.
• שיחה ה: התעוררות לנצל את השעות שעד חג השעות לפעולות בכל הנ"ל ולהסביר לילדים את מעלת הדבר ואת מעלת הקביעות ביום השלישי.