(ב) זח"א וירא קט"ו א'. שלע"ל זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה כו' ישמח ה' במעשיו ואזי השחוק בעולם דכתיב אז ימלא שחוק פינו כו' וזהו ענין יצחק כו'. ויש להעיר מענין לויתן זה יצרת לשחק בו ע' מזה בד"ה את קרבני לחמי ובד"ה לויתן זה חיי דקכ"ז א'. ח"ג ס"פ וילך דרפ"ו ע"א ע"פ אז ישיר ישראל כו' שר לא נאמר אלא ישיר כו' אז ימלא שחוק פינו כו'. ועמ"ש מענין שחוק בביאור ע"פ ואהי' אצלו אמון גבי משחקת בתבל ארצו:
(ג) רבות בשלח פכ"ג דק"מ ע"א ואין אז אלא שמחה שנאמר אז ימלא שחוק פינו היינו כאשר יאיר אלופו של עולם בכנס"י שהיא בחי' שביעית ז' כמ"ש בזח"ב בשלח נ"ד א':
בפסוק שה"ש ד"ב ע"ד ע"ד דוד קלס באז שנאמר אז ימלא שחוק פינו ושלמה קלס באז אז אמר שלמה כו'.
באיכה בפסוק תבא כל רעתם ס"ט ד' חטאו בפה ולקו בפה ומתנחמים בפה. חטאו בפה וכל פה דובר נבלה ולקו בפה ויאכלו את ישראל בכל פה. ומתנחמים בפה שנאמר אז ימלא שחוק פינו. הנה כתיב ודברי אשר שמתי בפיך. ופי' הרמ"ז בראשית ד"ד ודברי מל' דא"ס אשר שמתי בפיך מל' דאצילות. ועד"ז התורה דבר ה' בפיו. השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך. ועז"נ אז ימלא שחוק פינו שבבחי' מל' הנק' פה יומשך האור והגילוי ממל' דא"ס כו'. ע"ד כ"ז שהרוק מצוי תוך הפה. וע' במא"א אות ב' סעי' ב'. גם פה תחתון יסוד דנוק' כו' גם כי עכשיו כרחל כו' נאלמה אבל לע"ל אז ימלא כו'. בקהלת צ"א א' ע"פ עת לבכות ועת לשחוק עת לבכות דכתיב בכה תבכה בלילה עת לשחוק דכתיב אז ימלא שחוק פינו. וי"ל כי הנה העוה"ב בינה ועוה"ז מל' ואו"א הם תרין ריעין דלא מתפרשין שה"ע גילוי אור א"ס ע"כ נק' דרור עלמא דחירו ואין שם יניקה לחיצונים ועוז וחדוה במקומו משא"כ זו"נ שהם דודים שלפעמים מתפרשין ונק' ואשה כי תזוב זוב דמה כו'. ע"כ א"א להיות שמחה שלימה בעוה"ז לכן אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעוה"ז כי נאלמתי דומיה החשיתי ר"ת נדה היפך פיו שחוק כו' אבל לע"ל בחי' ביום ההוא יהיה שיהי' המל' ג"כ במדרגת בינה בחי' תרין ריעין ביום ההוא תקראי אישי אז ימלא שחוק פינו כו' וז"ס משמח חתן עם הכלה בהשוואה א'. והנה פה הדבור עלמא דאתגלייא כו' שלע"ל וראו כל בשר כו' כי פי ה' דבר:
בחיי פ' לך כ"ז א' ע"פ וקראת את שמו יצחק אין זה צחוק ולעג אלא שמחה ע"ד אז ימלא שחוק פינו כו' ולכן שם יצחק לא נשתנה כו'. ויש לומר כי הצחוק והשמחה מגילוי אני הוי' לא שניתי שגילוי זה בעוה"ב כו':
אפ"ל שחוק ב"פ אור כמו ואהבת רומז שיהי' אור הלבנה כאור החמה שוין בקומתן:
ה הזורעים בדמעה. פ"ק דתענית דף ה' ע"א. רבות וישלח פע"ט פ"ח ג'. הלוך ילך תענית שם. רבות שם וע' מזה בלק"ת בד"ה שובה ישראל דרוש הראשון פ"ד. וע' בת"א בד"ה והנה אנחנו מאלמים אלומים ובמא"א אות א' סעי' קפ"ג אלומה ביסוד ששם נקבצים האורות עליונים בסוד ותשתחוין לאלומתי. ומזה יש להעיר לענין נושא אלומותיו ועמ"ש מזה באריכות ע"פ וחג הקציר ביכורי מעשיך משפטים כ"ג ט"ז:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור