ההמשכה שע"י התפילה נמשך ע"י נק' ריש גלותאקלב להיות שבזמן הגלות דווקא נעשה ע"י היחוד משא"כ בימי משה לא רצה במלאך ואמר אם אין פניך הולכיםקלג כו' וכן בזמן הבית הי' נעשה היחוד שהוא בחי' העלאה והמשכה שלא ע"י המלאכים כו', והנה המעלה כוונת התפילה שהוא מט"ט דבריאהקלד נק' אלקפטאקלה כו' וזהו שיש ספק אצלו איזה ענין שרשו למעלה ביותר אם כונת התפילה או אותיות התפילה ובאמת שיש יתרון בזה מה שאין בזה כי למ"ד שמים קדמוקלו שרש כוונת התפילה למעלה יותר ולמ"ד ארץ קדמהקלז אותיות התפילה שרשן יותר נעלה ובאמת שניהם אמתקלח וכמ"ש במ"א וד"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור